רבי יהודה לוואי מפראג, היה רבה של פראג בתקופה מרובת תהפוכות ועלילות דם, לפני כ410 שנים.
המהר"ל הקים ישיבה בפראג, ישיבה שבה גדלו, רבים מגדולי הדור, והיה רבם של "הכלי יקר", רבי אליהו על שם מוורמיזה, ורבי יום טוב ליפמן בעל ה"תוס' יום טוב. בהיותו רבם של קהילת ניקלשבורג וקהילת פראג, תיקן המהר"ל תקנות שונות. והקים חברות שונות שדאגו לרווחת הקהילה, וביניהם "חברת גמילות חסדים", היא ה"חברא קדישא" הקיימת קיום בכל קהילה יהודית בישראל ובתפוצות
המהר"ל היה נכבד גם על הגויים אשר סביבותיו ואף הייתה לו פגישה הסטורית עם הקיסר רודולף השני. והם דיברו במשך זמן ארוך. הכבוד הגדול שעשה הקיסר למהר, עורר הדים עצומים בכל רחבי המדינה, ורבו השמועות על מה שקרה בפגישה זו. הקשרים הטובים של המהר"ל עם הקיסר, סייעו לכך שבסופו של דבר הקיסר הוציא חוק שאסור להעליל על היהודים עלילות דם.
סיפורי מופתים רבים מסופרים על המהר"ל, בעקבות הרדיפות ועלילות הדם הדחופות שהיו מנת חלקה של קהילת פראג, המהר"ל ברא גולם על פי ספר יצירה. תפקידו של הגולם היה להגן על היהודים מפני הגויים מבקשי דמם. פעם אחר פעם הגן הגולם על היהודים, בעיקר מפני עלילת הדם המפורסמת כאילו היהודים הורגים ילדים נוצרים על מנת לערב את דמם במצות לפסח. לאחר שהקיסר הוציא חוק, האוסר עלילות דם, גנז המהר"ל מפראג את הגולם. המהר"ל נפטר ועלה לגנזי מרומים בח"י אלול תס"ט ומנוחתו כבוד בבית העלמין העתיק בפראג.
זכותו תגן עלינו
סיפורים כתובים
בזיון לאותו האיש
הכמרים שהתווכחו עם המהר"ל ידעו את כוחו הגדול וביקשו ממנו להוריד את אותו האיש מהעולם העליון. הם לא ציפו למה שהם ראו.
חן של ילד
מה המהר"ל חשב על ילדים.
ההצלה בלידה
המהר"ל נלחם כל חייו בעלילות הדם. זה התחיל מהיום שהוא נולד...