רבי לוי יצחק מברדיצ'ב זי"ע היה אחד מגדולי הצדיקים שקמו לעם ישראל, ונודע בכינויו "סניגורן של ישראל". כינוי זה מעיד על השתדלותו העצומה לפני שמיים לטובת בני ישראל, ומתוך כך נתפש כמי שתמיד מבקש רחמים וזכות עבורם.
מסופר כי בתפילתו היה משוחח עם בורא העולם בשפה פשוטה, ואף לא נמנע מלהביע תוכחה ותרעומת לפני ה' יתברך לעורר רחמים על ישראל.
חיבורו הגדול על התורה, "קדושת לוי", נחשב ספר יסוד בקרב החסידות וזכה למהדורות רבות. בספרו זה האיר באור חדש על פרשיות התורה, אגדות חז"ל ומועדי השנה על פי דרך החסידות. ייחודו של הספר הוא בכך שנכתב על ידו ממש. חכמי וצדיקי הדורות העידו על סגולתו הגדולה לנטוע בלב הקורא יראה ואהבה לקדוש ברוך הוא
אחד היסודות בתורתו היה ההכרה כי השפעת הבורא אינה פוסקת לעולם, ובכל רגע הוא משפיע שפע על בריותיו ועל כל העולמות. רבי לוי יצחק לימד כי אף הקשיים והייסורים הבאים על האדם, מקורם אף הם מהבורא יתברך, ולתכלית טובה הם מגיעים.
נודע במיוחד "העסקה" שנהג לומר בתפילתו בראש השנה, בה פנה אל ריבונו של עולם בהצעה להחליף את חטאיהם ופשעיהם של ישראל בסליחה, מחילה וכפרה, בתוספת בנים, חיים ומזון. תפילה זו מבטאת את אהבתו העצומה לעם ישראל ואת רצונו העז להליץ טוב בעדם.
רבי לוי יצחק היה חדור בשמחה והתלהבות בקיום התורה והמצוות. אומרים שכאשר היה מבטא את שם הבורא, היה מתיז אש מעיניו. חיבתו לשבת קודש הייתה מיוחדת, והקפיד על שמירתה ביותר.
למרות שנות כהונתו ברבנות בכמה ערים היו מלוות במחלוקות ואף גרשוהו שלוש פעמים, מצא לבסוף מנוחה בעיר ברדיצ'ב, שם כיהן כרב ואב"ד כשנים ועשרים שנה עד פטירתו. העיר ברדיצ'ב התקדשה בנוכחותו והפכה למרכז חסידי עולמי.
מורשתו של רבי לוי יצחק ממשיכה להאיר על ישראל, וזכותו עומדת לנו לישועה ולרחמים.
