כְּשֶׁהִגִּיעַ רַבִּי שָׁלוֹם שַׁרְעַבִּי לִירוּשָׁלַיִם, הוּא הָיָה נַעַר צָעִיר, הוּא רָצָה לִלְמֹד בִּישִׁיבַת הַמְּקֻבָּלִים אַךְ לֹא כְּתַלְמִיד מִן הַמִּנְיָן. הוּא פָּנָה לְרַבִּי גְּדַלְיָה חַיּוּן, רֹאשׁ יְשִׁיבַת הַמְּקֻבָּלִים בֵּית אֵל, וּבִקֵּשׁ מִמֶּנּוּ, לַעֲבֹד כְּשָׁמָשׁ (משרת) הַיְּשִׁיבָה תְּמוּרַת תַּשְׁלוּם.
רַבִּי גְּדַלְיָה הִסְכִּים, וְשָׁלוֹם הָפַךְ לִהְיוֹת הַמְּשָׁרֵת שֶׁל הַיְּשִׁיבָה. יוֹם אֶחָד כְּשֶׁיּוֹשֵׁב שָׁלוֹם בַּיְּשִׁיבָה, הוּא שׁוֹמֵעַ אֶת רבי גְדָלְיָה חָיוּן וְתַלְמִידָיו מִתְקַשִּׁים בִּשְׁאֵלָה עֲצוּמָה. רַבִּי שָׁלוֹם, יָדַע אֶת הַתְּשׁוּבָה, אֲבָל לֹא אָמַר כְּלוּם. בְּלַיְלָה הוּא כָּתַב אֶת הַתְּשׁוּבָה וְהִנִּיחַ אוֹתָהּ בְּסִפְרוֹ שֶׁל רַבִּי גְּדַלְיָה חַיּוּן.
כְּשֶׁרַבִּי גְּדַלְיָה מָצָא אֶת הַתְּשׁוּבָה לְמָחֳרָת, הוּא הִשְׁתּוֹמֵם וְנִסָּה לְבָרֵר מִי מִתַּלְמִידָיו כָּתַב אֶת הַתְּשׁוּבָה, אַךְ אַף אֶחָד לֹא אָמַר מִלָּה, לְאַחַר שֶׁהַדָּבָר קָרָה פְּעָמִים נוֹסָפוֹת, הֶחֱלִיטָה חַנָּה, בֵּיתוֹ שֶׁל רַבִּי גְּדַלְיָה, לְהִתְחַבֵּא וּלְגַלּוֹת,מִי כָּתַב אֶת הַתְּשׁוּבוֹת. וְאָז, בְּאֶמְצַע הַלַּיְלָה הִיא פִּתְאוֹם רוֹאָה אֶת שָׁלוֹם הַמְּשָׁרֵת, נִכְנָס לְבֵית הַמִּדְרָשׁ, כּוֹתֵב פֶּתֶק וְטוֹמֵן אוֹתוֹ בִּזְרִיזוּת בְּתוֹךְ סִפְּרוּ שֶׁל רַבִּי גְּדֵלָה חַיּוּן.
לְמָחֳרָת חַנָּה הַכֹּל לְאַבָּא שֶׁלָּהּ. רַבִּי גְּדַלְיָה אָמַר, "מֵעַכְשָׁו שָׁלוֹם יֵשֵׁב פֹּה עַל כִּסְאִי כְּרֹאשׁ יְשִׁיבָה!". אֲבָל שָׁלוֹם סֵרֵב בְּנִימוּס. רַבִּי גְּדַלְיָה חַיּוּן חִתֵּן אֶת רַבִּי שָׁלוֹם שַׁרְעַבִּי עִם בֵּיתוֹ חַנָּה, וּלְאַחַר פְּטִירָתוֹ הָיָה רַבִּי שָׁלוֹם שַׁרְעַבִּי לְרַבָּהּ שֶׁל יְשִׁיבַת הַמְּקֻבָּלִים בֵּית אֵל.
מילין קדישין ח"א עמ' קיב
