לִפְנֵי שָׁנִים רַבּוֹת, בַּעֲיָרָה סְלוֹצְק, חַי גְּדוֹל הַדּוֹר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ דֹּב סוֹלוֹבֶיְצִ'יק.
בֹּקֶר אֶחָד, כְּשֶׁחַג הַפֶּסַח כְּבָר הָיָה קָרוֹב מְאוֹד, דָּפַק בְּדֶלֶת בֵּיתוֹ שֶׁל רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ דֹּב אָדָם בְּשֵׁם מֹשֶׁה. מֹשֶׁה הָיָה נֶפַח – אִישׁ שֶׁעוֹבֵד עִם בַּרְזֶל וְאֵשׁ, וּמְתַקֵּן דְּבָרִים שְׁבוּרִים.
"שָׁלוֹם רַבִּי," אָמַר מֹשֶׁה בְּקוֹל שָׁקֵט. "אֲנִי צָרִיךְ לִשְׁאֹל שְׁאֵלָה חֲשׁוּבָה."
רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ דֹּב חִיֵּךְ אֵלָיו בְּחֹם. "כֵּן, מֹשֶׁה, מָה הַשְּׁאֵלָה שֶׁלְּךָ?"
"הַאִם בְּחַג הַפֶּסַח אֲנִי יָכוֹל לִשְׁתּוֹת אַרְבַּע כּוֹסוֹת חָלָב בִּמְקוֹם אַרְבַּע כּוֹסוֹת יַיִן?" שָׁאַל מֹשֶׁה.
רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ דֹּב הִבִּיט בּוֹ בְּעֵינַיִם חֲכָמוֹת וְשָׁאַל: "הַאִם אַתָּה לֹא יָכוֹל לִשְׁתּוֹת יַיִן כִּי אַתָּה לֹא מַרְגִּישׁ טוֹב?"
"לֹא, תּוֹדָה לָה', אֲנִי בָּרִיא וְחָזָק," עָנָה מֹשֶׁה. "אֲבָל הַשָּׁנָה אֵין לִי מַסְפִּיק כֶּסֶף לִקְנוֹת יַיִן לִי וּלְמִשְׁפַּחְתִּי."
רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ דֹּב הִקְשִׁיב בִּתְשׂוּמֶת לֵב. הוּא הֵבִין מִיָּד שֶׁמֹּשֶׁה הַנַּפָּח הוּא אָדָם גֵּאֶה שֶׁלֹּא רוֹצֶה לְבַקֵּשׁ עֶזְרָה. הוּא קָרָא לְאִשְׁתּוֹ הָרַבָּנִית וְלָחַשׁ לָהּ מַשֶּׁהוּ בָּאֹזֶן.
הָרַבָּנִית הִנְהֲנָה בְּרֹאשָׁהּ וְהָלְכָה לְחֶדֶר אַחֵר. כְּשֶׁחָזְרָה, הִיא הֵבִיאָה עֲרֵמָה קְטַנָּה שֶׁל מַטְבְּעוֹת כֶּסֶף יָפוֹת – עֶשְׂרִים וַחֲמִשָּׁה רוּבָּל!
"קַח בְּבַקָּשָׁה אֶת הַכֶּסֶף הַזֶּה," אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ דֹּב לְמֹשֶׁה.
מֹשֶׁה הִסְמִיק וְאָמַר: "לֹא, רַבִּי. אֲנִי רַק בָּאתִי לִשְׁאֹל שְׁאֵלָה, לֹא לְקַבֵּל נְדָבָה."
רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ דֹּב חִיֵּךְ חִיּוּךְ חָכָם. "זוֹ לֹא נְדָבָה, חָבֵר יָקָר. זוֹ הַלְוָאָה, אַתָּה תַּחְזִיר לִי אוֹתָהּ כְּשֶׂה' יְבָרֵךְ אוֹתְךָ בְּפַרְנָסָה טוֹבָה."
מֹשֶׁה חָשַׁב רֶגַע, וְאָז לָקַח אֶת הַכֶּסֶף בְּתוֹדָה וְיָצָא מֵהַבַּיִת.
כְּשֶׁמֹּשֶׁה הָלַךְ, שָׁאֲלָה הָרַבָּנִית אֶת בַּעֲלָהּ: "לָמָּה נָתַתָּ לוֹ כָּל כָּךְ הַרְבֵּה כֶּסֶף? הֲרֵי בִּשְׁלוֹשָׁה רוּבָּלִים הוּא הָיָה יָכוֹל לִקְנוֹת מַסְפִּיק יַיִן לְכָל הַמִּשְׁפָּחָה!"
רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ דֹּב הִסְבִּיר לָהּ בְּחָכְמָה: "אִשְׁתִּי הַיְּקָרָה, הֵבַנְתִּי מֵהַשְּׁאֵלָה שֶׁל מֹשֶׁה שֶׁהוּא צָרִיךְ הַרְבֵּה יוֹתֵר מִיַּיִן לְחַג. אִם הוּא שָׁאַל אִם אֶפְשָׁר לִשְׁתּוֹת חָלָב בִּמְקוֹם יַיִן, זֶה אוֹמֵר שֶׁאֵין לוֹ גַּם בָּשָׂר לַאֲרוּחַת הַחַג."
"לָמָּה זֶה אוֹמֵר אֶת זֶה?" שָׁאֲלָה הָרַבָּנִית בְּסַקְרָנוּת.
"כִּי בְּלֵיל הַסֵּדֶר, שׁוֹתִים אֶת הַכּוֹס הַשְּׁלִישִׁית וְהָרְבִיעִית אַחֲרֵי אֲרוּחַת הַחַג. אִם מֹשֶׁה חָשַׁב לִשְׁתּוֹת חָלָב, גַּם בְּכוֹס הַשְּׁלִישִׁית וְהָרְבִיעִית, סִימָן שֶׁהוּא לֹא מְתַכְנֵן לֶאֱכֹל בָּשָׂר בָּאֲרוּחָה – כִּי אָסוּר לִשְׁתּוֹת חָלָב אַחֲרֵי בָּשָׂר."
הָרַבָּנִית הִבִּיטָה בְּרַבִּי בְּהַעֲרָצָה. "אַתָּה צוֹדֵק! לֹא חָשַׁבְתִּי עַל זֶה!"
"לָכֵן," הִמְשִׁיךְ רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ, "נָתַתִּי לוֹ מַסְפִּיק כֶּסֶף לִקְנוֹת כָּל מָה שֶׁצָּרִיךְ לְחַג שָׂמֵחַ – יַיִן, בָּשָׂר, מַצּוֹת וְכָל צָרְכֵי הַחַג."
בְּאוֹתוֹ חַג פֶּסַח, מִשְׁפַּחְתּוֹ שֶׁל מֹשֶׁה הַנַּפָּח חָגְגָה סֵדֶר שָׂמֵחַ וּמָלֵא בְּכָל טוּב. הֵם נִזְכְּרוּ בָּרַב סְלוֹבִיצִ'יק וְהוֹדוּ לָה' עַל הַיְּשׁוּעָה שֶׁבָּאָה לָהֶם כְּהֶרֶף עַיִן.
