בִּכְפָר קָטָן וּמֻשְׁלָג, בְּתוֹךְ בֵּית עֵץ עִם גַּג אָדֹם וְחַלּוֹנוֹת קְטַנִּים, גָּר מוֹיְשָׁלֶה עִם אַבָּא שֶׁלּוֹ. הֵם נִהֲלוּ פֻּנְדַּק דְּרָכִים – מָקוֹם שֶׁאֲנָשִׁים שֶׁנּוֹסְעִים בַּדְּרָכִים יְכוֹלִים לַעֲצֹר בּוֹ, לֶאֱכֹל אֲרוּחָה חַמָּה וְלִישֹׁן.
בֶּחָצֵר שֶׁל הַפֻּנְדָּק הָיְתָה בְּאֵר מַיִם יְשָׁנָה. אַבָּא שֶׁל מוֹיְשָׁלֶה תָּמִיד אָמַר: "הַמַּיִם בִּבְאֵר שֶׁלָּנוּ לֹא טְעִימִים בִּכְלָל! הֵם רַק לִשְׁטִיפָה וּלְהַשְׁקָיַת הַפָּרוֹת."
יוֹם אֶחָד בַּחֹרֶף, כְּשֶׁמּוֹיְשָׁלֶה הָיָה רַק בֶּן חָמֵשׁ, הִסְתַּכֵּל מֵהַחַלּוֹן וְרָאָה אִישׁ צָעִיר וְרָזֶה מְאוֹד יוֹרֵד בְּעֶצֶב בְּמַדְרֵגוֹת הַפֻּנְדָּק.
"הֵי! לְאָן אַתָּה הוֹלֵךְ?" קָרָא מוֹיְשָׁלֶה בְּקוֹל קָטָן.
הָאִישׁ הִסְתּוֹבֵב בְּהַפְתָּעָה. "אַף אֶחָד לֹא שָׂם לֵב אֵלַי בִּפְנִים," אָמַר, "אָז אֲנִי הוֹלֵךְ."
"אֲבָל אַתָּה נִרְאֶה רָעֵב מְאוֹד! וְצָמֵא מְאוֹד! וְגַם עָיֵף מְאוֹד!" אָמַר מוֹיְשָׁלֶה. "חַכֵּה רֶגַע! אִם אַבָּא שֶׁלִּי יֵדַע שֶׁעָזַבְתָּ אֶת הַפֻּנְדָּק בְּלִי לֶאֱכֹל, הוּא יִהְיֶה מַמָּשׁ עָצוּב!"
מוֹיְשָׁלֶה רָץ לְאַבָּא שֶׁלּוֹ וְקָרָא: "אַבָּא! יֵשׁ אִישׁ רָעֵב בַּחוּץ! הוּא כִּמְעַט הָלַךְ!"
אַבָּא שֶׁל מוֹיְשָׁלֶה, שֶׁהָיָה אִישׁ טוֹב לֵב, רָץ הַחוּצָה וְהִזְמִין אֶת הָאוֹרֵחַ בַּחֲזָרָה פְּנִימָה. "בּוֹא, בּוֹא! אֲנִי מֵכִין לְךָ אֲרוּחָה חַמָּה!"
הָאִישׁ אָכַל אֶת הָאֲרוּחָה בְּשִׂמְחָה גְּדוֹלָה, וְאָז אָמַר: "אֲנִי צָמֵא מְאוֹד, אֶפְשָׁר מַיִם?"
"בֶּטַח," אָמַר אַבָּא שֶׁל מוֹיְשָׁלֶה, וְאָמַר לוֹ לְהָבִיא מַיִם טוֹבִים מֵהַבְּאֵר הַמֶּרְכָּזִית בַּכְּפָר.
"לָמָּה לֹא לְהָבִיא מַיִם מֵהַבְּאֵר שֶׁלָּכֶם?" שָׁאַל הָאִישׁ.
"אֵיךְ אַתָּה בִּכְלָל יוֹדֵעַ שֶׁיֵּשׁ לָנוּ בְּאֵר? יֵשׁ בִּבְאֵר שֶׁלָּנוּ בְּעָיָה! הַמַּיִם שָׁם לֹא טְעִימִים! אֲנַחְנוּ נוֹתְנִים רַק לִבְהֵמוֹת לִשְׁתּוֹת מֵהֶם" הִסְבִּיר אַבָּא שֶׁל מוֹיְשָׁלֶה.
"אֲבָל אֲנִי כָּל כָּךְ צָמֵא," אָמַר הָאִישׁ, "אֲנִי אֶשְׂמַח לִשְׁתּוֹת גַּם מֵהַמַּיִם הָאֵלֶּה."
אַבָּא שֶׁל מוֹיְשָׁלֶה הֵבִיא לוֹ כּוֹס מַיִם מֵהַבְּאֵר שֶׁבֶּחָצֵר. הָאִישׁ לָגַם מֵהַמַּיִם, וְעֵינָיו נִפְתְּחוּ לִרְוָחָה.
"וָאוּ!" קָרָא, "אֵלֶּה הַמַּיִם הֲכִי טְעִימִים שֶׁשָּׁתִיתִי מִיָּמַי! הֵם מְתוּקִים כְּמוֹ דְּבַשׁ!"
אַבָּא שֶׁל מוֹיְשָׁלֶה צָחַק. "אַתָּה בֶּטַח מִתְלוֹצֵץ. הַמַּיִם הָאֵלֶּה לֹא טְעִימִים בִּכְלָל."
"תִּטְעַם בְּעַצְמְךָ," הִצִּיעַ הָאִישׁ וְהוֹשִׁיט לוֹ אֶת הַכּוֹס.
אַבָּא שֶׁל מוֹיְשָׁלֶה לָקַח לְגִימָה קְטַנָּה… וּפָנָיו הִתְמַלְּאוּ בְּהַפְתָּעָה גְּדוֹלָה! "מָה קָרָה לַמַּיִם שֶׁלָּנוּ?" שָׁאַל בִּפְלִיאָה, "הֵם בֶּאֱמֶת נִהְיוּ מְתוּקִים וּמְרַעְנְנִים!"
"זֶה לֹא יָכוֹל לִהְיוֹת!" אָמַר מוֹיְשָׁלֶה, "אֶתְמוֹל טָעַמְתִּי מֵהֶם טִפָּה, וְהַטַּעַם שֶׁלָּהֶם הָיָה נוֹרָא!"
גַּם מוֹיְשָׁלֶה טָעַם מֵהַמַּיִם, "זֶה לֹא יְאֻמַּן! הַמַּיִם הָפְכוּ לְמַיִם מִגַּן עֵדֶן!"
הָאִישׁ חִיֵּךְ, הוֹדָה לָהֶם עַל הָאֵרוּחַ הַנָּדִיב וְנֶעֱלַם בַּשֶּׁלֶג.
שָׁנִים רַבּוֹת עָבָרוּ. מוֹיְשָׁלֶה גָּדַל וְהָפַךְ לְאִישׁ, וְאָבִיו נִפְטַר בְּשֵׂיבָה טוֹבָה. מוֹיְשָׁלֶה הִמְשִׁיךְ לְנַהֵל אֶת הַפֻּנְדָּק, וְהַבְּאֵר הַמְּיֻחֶדֶת הִמְשִׁיכָה לָתֵת מַיִם טְעִימִים וְזַכִּים.
אֲבָל חֹרֶף אֶחָד הָיָה קָשֶׁה בִּמְיֻחָד. הַשֶּׁלֶג כִּסָּה אֶת כָּל הַדְּרָכִים, וְאַף אוֹרֵחַ לֹא הִגִּיעַ לְפֻנְדָּק שָׁבוּעוֹת רַבִּים. מוֹיְשָׁלֶה נִהְיֶה עָצוּב וּמֻדְאָג – אֵיךְ יְשַׁלֵּם לִפְרִיץ (בַּעַל הָאֲדָמוֹת) אֶת דְּמֵי הַשְּׂכִירוּת?
"אוּלַי הַצַּדִּיק הַקָּדוֹשׁ, רַבִּי צְבִי-אֱלִימֶלֶךְ מִדִּינוֹב, יוּכַל לַעֲזֹר לִי," חָשַׁב מוֹיְשָׁלֶה.
הוּא לָבַשׁ אֶת הַמְּעִיל הַחַם בְּיוֹתֵר שֶׁלּוֹ, נָעַל מַגָּפַיִם גְּבוֹהִים, וְצָעַד בַּשֶּׁלֶג הֶעָמֹק אֶל הָעִיר דִּינוֹב. כְּשֶׁהִגִּיעַ, בְּגָדָיו הָיוּ מְכֻסִּים בְּשֶׁלֶג וּבְבֹץ.
"רַבִּי," אָמַר מוֹיְשָׁלֶה בְּקוֹל עָצוּב, "אֲנִי מְנַהֵל פֻּנְדַּק דְּרָכִים, אֲבָל עַכְשָׁו הוּא רֵיק. אֵין לִי כֶּסֶף לְשַׁלֵּם לִפְרִיץ."
הַצַּדִּיק הִסְתַּכֵּל עַל מוֹיְשָׁלֶה בְּעֵינַיִם חֲכָמוֹת וְשָׁאַל: "הַאִם אַתָּה גָּר בַּכְּפָר הַהוּא, בְּבֵית עֵץ עִם גַּג רְעָפִים וְחַלּוֹנוֹת קְטַנִּים?"
"כֵּן!" עָנָה מוֹיְשָׁלֶה בְּהַפְתָּעָה, "אֵיךְ הָרַבִּי יוֹדֵעַ?"
"וְהַאִם הַבְּאֵר בֶּחָצֵר שֶׁלְּךָ עֲדַיִן נוֹתֶנֶת מַיִם טְעִימִים וְזַכִּים?" הִמְשִׁיךְ הַצַּדִּיק לִשְׁאֹל.
"כֵּן, כֵּן!" קָרָא מוֹיְשָׁלֶה בְּתַדְהֵמָה, "אֲבָל אֵיךְ…?"
הַצַּדִּיק חִיֵּךְ חִיּוּךְ רָחָב. עֵינָיו נָצְצוּ כְּמוֹ כּוֹכָבִים. "אַתָּה הָיִיתָ הַיֶּלֶד הַקָּטָן, נָכוֹן?" אָמַר.
"אֵיזֶה יֶלֶד?" שָׁאַל מוֹיְשָׁלֶה, מְבֻלְבָּל.
"הַיֶּלֶד שֶׁקָּרָא לְאִישׁ הָרָעָב לַחְזֹר לַפֻּנְדָּק," אָמַר הַצַּדִּיק.
פִּתְאוֹם, הֲבָנָה הֵצִיפָה אֶת פָּנָיו שֶׁל מוֹיְשָׁלֶה. "אַתָּה…? אַתָּה הָיִיתָ הָאִישׁ הַהוּא?!" קָרָא בְּהִתְרַגְּשׁוּת.
"כֵּן," חִיֵּךְ הַצַּדִּיק, "אֲנִי הָיִיתִי הָאִישׁ הָרָעָב. וְאַתָּה, בַּלֵּב הַטּוֹב שֶׁלְּךָ, גָּרַמְתָּ לְאָבִיךָ לְהַזְמִין אוֹתִי פְּנִימָה."
"וָהּ… וְהַמַּיִם?" שָׁאַל מוֹיְשָׁלֶה.
"ה' רָצָה לְשַׂמֵּחַ אֶתְכֶם בְּמַיִם טְעִימִים, שֶׁלֹּא תִּצְטָרֵךְ לִצְעֹד הַרְחֵק, אַחֲרֵי שֶׁהִקְשַׁבְתָּ לַצַּעַר שֶׁלִּי וְדָאַגְתָּ לִי לַאֲרוּחָה טְעִימָה וּמְזִינָה."
הַצַּדִּיק בֶּרֶךְ אֶת מוֹיְשָׁלֶה: "חֲזֹר לְבֵיתְךָ בְּשִׂמְחָה. הַפֻּנְדָּק שֶׁלְּךָ יִתְמַלֵּא שׁוּב בְּאוֹרְחִים, וְיִהְיֶה לְךָ כָּל טוּב!"
וְכָךְ הָיָה! כְּשֶׁמּוֹיְשָׁלֶה חָזַר לְפֻנְדָּק, חִכּוּ לוֹ שָׁם כְּבָר שְׁלוֹשָׁה אוֹרְחִים! וְעוֹד בָּאוּ אַחֲרֵיהֶם, וּבַיּוֹם שֶׁלְּאַחַר מִכֵּן, וּבַשָּׁבוּעַ שֶׁאַחֲרָיו, וּלְמוֹיְשָׁלֶה, הָיְתָה בְּרָכָה גְּדוֹלָה.
