רַבִּי חַיִּים מִצַּאנְז ("הֲדִבְרֵי חַיִּים") הָיָה צַדִּיק גָּדוֹל , עִם לֵב רַחוּם וְאוֹהֵב יִשְׂרָאֵל. הוּא הָיָה לֹא רַק לַמְדָן עָצוּם, אֶלָּא גַּם נוֹדַע בְּכוֹחוֹ לִפְעֹל יְשׁוּעוֹת וְלַעֲזֹר לַאֲנָשִׁים בִּמְצוּקָה. סִפּוּרִים רַבִּים מְסֻפָּרִים עַל גֹּדֶל מַעֲשָׂיו וְלִבּוֹ הַטּוֹב.
פַּעַם אַחַת, הִגִּיעָה אֶל רַבִּי חַיִּים אִשָּׁה אַחַת שֶׁהָיְתָה מְאוֹד עֲצוּבָה. הִיא סִפְּרָה לוֹ שֶׁהִיא מוֹכֶרֶת תַּפּוּחִים בַּשּׁוּק כְּדֵי לְפַרְנֵס אֶת מִשְׁפַּחְתָּהּ, אֲבָל אַף אֶחָד לֹא בָּא לִקְנוֹת מִמֶּנָּה, וְהִיא לֹא יוֹדַעַת אֵיךְ הִיא תָּבִיא אֹכֶל הַבַּיְתָה.
רַבִּי חַיִּים הַקָּדוֹשׁ לֹא אָמַר הַרְבֵּה. הוּא פָּשׁוּט קָם וְיָצָא אִתָּהּ אֶל הַשּׁוּק! אַתֶּם יְכוֹלִים לְדַמְיֵן צַדִּיק גָּדוֹל וּמְכֻבָּד הוֹלֵךְ לַשּׁוּק? זֶה הָיָה דָּבָר מַפְתִּיעַ מְאוֹד! הוּא עָמַד לְיַד הַדּוּכָן הַקָּטָן שֶׁלָּהּ וְהִתְחִיל לִקְרֹא לָעוֹבְרִים וְשָׁבִים שֶׁיָּבוֹאוּ לִקְנוֹת אֶת הַתַּפּוּחִים. הוּא שִׁכְנֵעַ אֲנָשִׁים, וְהֵם, שֶׁרָאוּ אֶת הָרַב הַגָּדוֹל עוֹמֵד שָׁם, הָיוּ הֲמוּמִים וּבָאוּ בַּהֲמוֹנֵיהֶם לִקְנוֹת אֶת הַתַּפּוּחִים הַטּוֹבִים.
רַבִּי חַיִּים עָמַד שָׁם עִם הָאִשָּׁה עַד שֶׁאָזְלוּ כָּל הַתַּפּוּחִים. בִּזְכוּת הַלֵּב הָעֲנָק וְהַמַּעֲשֶׂה הַמַּדְהִים שֶׁלּוֹ, הָאִשָּׁה הִצְלִיחָה לִמְכֹּר אֶת כָּל סְחוֹרָתָהּ. וּמֵאוֹתוֹ יוֹם, בָּאוּ אֵלֶיהָ הֲמוֹנֵי יְהוּדִים לִקְנוֹת אֶת הַפֵּרוֹת שֶׁלָּהּ הַפַּרְנָסָה שֶׁלָּהּ הִתְיַצְּבָה וְהָיְתָה לָהּ הַצְלָחָה גְּדוֹלָה.
סִפּוּר נוֹסָף
כִּיס הַכֶּסֶף הַמֻּפְלָא
פַּעַם, כְּשֶׁרַבִּי חַיִּים הָיָה צָרִיךְ סְכוּם כֶּסֶף גָּדוֹל, בָּא אֵלָיו תַּלְמִידוֹ הָאָהוּב, רַבִּי ישׁעיל'ה מקערעסטיר, שֶׁהָיָה צַדִּיק מְפֻרְסָם בִּזְכוּת עַצְמוֹ. לְרַבִּי ישׁעיל'ה הָיָה סְכוּם כֶּסֶף שֶׁחָסַךְ בַּחֲרִיצוּת בִּשְׁבִיל הַחֲתֻנָּה שֶׁלּוֹ. בְּלִי לַחְשֹׁב פַּעֲמַיִם, הוּא מָסַר אֶת כָּל הַכֶּסֶף שֶׁחָסַךְ לְרַבִּי חַיִּים. הוּא וִתֵּר עַל כָּל הַחֶסְכוֹנוֹת שֶׁלּוֹ בִּשְׁבִיל לַעֲזֹר לְרַבּוֹ.
לְאַחַר זְמַן מָה, הֶחְזִיר רַבִּי חַיִּים לְרַבִּי יַשְׁעִילָ'ה כִּיס מָלֵא בְּמָעוֹת. רַבִּי ישׁעיל'ה, מִתּוֹךְ עֲנָוָה וּבִטָּחוֹן בְּרַבּוֹ, אֲפִלּוּ לֹא סָפַר אֶת הַמָּעוֹת. הוּא שָׁמַר אֶת הַכִּיס אֶצְלוֹ. וּמֵאָז, בְּכָל פַּעַם שֶׁהָיָה זָקוּק לְכֶסֶף, הוּא פָּשׁוּט לָקַח מֵהַכִּיס, וְהַכִּיס מֵעוֹלָם לֹא נִגְמַר! תָּמִיד הָיָה שָׁם מַסְפִּיק כֶּסֶף לְכָל מָה שֶׁהָיָה צָרִיךְ.
זְכוּתוֹ תָּגֵן עָלֵינוּ!
יוֹם הַהִילְלוּלָה- כ"ה נִיסָן.