הזוכה בהגרלה

סיפור להקראה לילדים לכבוד חג השבועות

הָיֹה הָיָה פַּעַם, בַּעֲיָרָה קְטַנָּה וּמֻשְׁלֶגֶת בְּשֵׁם קוֹל, הִתְגּוֹרְרָה מִשְׁפָּחָה מְיֻחֶדֶת עִם שְׁלוֹשָׁה אַחִים: שְׁמַרְיָהוּ הַגָּדוֹל, זְאֵבִי הָאֶמְצָעִי, וְיוֹסֵף שְׁלֹמֹה הַקָּטָן. כָּל בֹּקֶר, הַשְּׁלוֹשָׁה הָיוּ קָמִים בְּהִתְרַגְּשׁוּת כְּדֵי לָלֶכֶת לִלְמֹד תּוֹרָה

אִמָּא שֶׁלָּהֶם הָיְתָה אִמָּא מְיֻחֶדֶת מְאוֹד. הִיא הֵכִינָה לָהֶם כָּל בֹּקֶר סֶנְדְּוִיצִ'ים טְעִימִים וְאָמְרָה לָהֶם: "לְכוּ וּתְלַמְּדוּ יָפֶה, יְלָדַי הַיְּקָרִים!"

אֲבָל יוֹם אֶחָד… זֶה הָיָה יוֹם מְאוֹד מְאוֹד שׁוֹנֶה.

"בֵּרררר!" צָעַק זְאֵבִי, מַבִּיט מֵהַחַלּוֹן. "תִּרְאוּ כַּמָּה שֶׁלֶג!"

הַשֶּׁלֶג הָיָה עַד הַגַּג! הַשֶּׁלֶג הָיָה לָבָן וְנוֹצֵץ וְעָבֶה כְּמוֹ שְׂמִיכָה עֲנָקִית שֶׁכִּסְּתָה אֶת כָּל הָעוֹלָם.

"אִמָּא!" קָרָא שְׁמַרְיָהוּ. "אֵיךְ נֵלֵךְ לַחַיְדֶּר עִם כָּל הַשֶּׁלֶג הַזֶּה?"

אִמָּא הָלְכָה לָאָרוֹן וּבָדְקָה: מְעִיל אֶחָד… מַגָּפַיִם אֶחָד… "אוֹי וַאֲבוֹי," אָמְרָה אִמָּא. "יֵשׁ לָנוּ רַק מְעִיל אֶחָד וּמַגָּפַיִם אֶחָד! רַק יֶלֶד אֶחָד יוּכַל לָלֶכֶת מָחָר לְתַלְמוּד תּוֹרָה!"

"אֲנִי רוֹצֶה אֶת הַמַּגָּפַיִם!" קָרָא שְׁמַרְיָהוּ. "מָחָר הָרַב שֶׁלִּי הוֹלֵךְ לִקְרֹא לָנוּ תּוֹסָפוֹת מֵהַסֵּפֶר הַגָּדוֹל!"

"לֹא, אֲנִי!" קָרָא זְאֵבִי. "אֲנַחְנוּ מַתְחִילִים לִמּוּד חָדָשׁ בַּגְּמָרָא!"

"גַּם אֲנִי רוֹצֶה!" בָּכָה יוֹסֵף שְׁלֹמֹה הַקָּטָן. "אֲנִי רוֹצֶה לִלְמֹד מִשְׁנָיוֹת!"

אִמָּא חָשְׁבָה וְחָשְׁבָה. "יֵשׁ לִי רַעֲיוֹן!" הִיא אָמְרָה. "מָחָר בַּבֹּקֶר נַעֲשֶׂה הַגְרָלָה הוֹגֶנֶת! הוּא יְקַבֵּל אֶת הַמְּעִיל וְהַמַּגָּפַיִם וְיוּכַל לָלֶכֶת לְתַלְמוּד תּוֹרָה."

שְׁלֹשֶׁת הָאַחִים הִסְכִּימוּ. זֶה נִשְׁמָע הוֹגֵן.

בְּאוֹתוֹ לַיְלָה, אִמָּא לֹא יָכְלָה לִישֹׁן. הִיא חָשְׁבָה עַל הַיְּלָדִים שֶׁלָּהּ שֶׁכָּל כָּךְ רוֹצִים לִלְמֹד תּוֹרָה. וְלֹא יָכְלָה לָשֵׂאת אֶת הַמַּחֲשָׁבָה שֶׁשְּׁנַיִם מֵהֶם יֵאָלְצוּ לְהִשָּׁאֵר בַּבַּיִת, פִּתְאוֹם, בְּאֶמְצַע הַלַּיְלָה, נִדְלְקָה לָהּ נוּרָה בָּרֹאשׁ!

"יֵשׁ לִי רַעְיוֹן מַבְרִיק!" הִיא לָחֲשָׁה לְעַצְמָהּ בְּחִיּוּךְ.

בַּבֹּקֶר מֻקְדָּם מְאוֹד, כְּשֶׁהַשֶּׁמֶשׁ עֲדַיִן לֹא זָרְחָה, אִמָּא הִתְגַּנְּבָה לַמִּטָּה שֶׁל שְׁמַרְיָהוּ. "שֶׁמַּרְ'לֶה יַקִּירִי, רוֹצֶה לָלֶכֶת לְתַלְמוּד תּוֹרָה?"

"וַדַּאי!" קָפַץ שְׁמַרְיָהוּ מִמִּטָּתוֹ. "אֲבָל אִמָּא, מָה עִם הַהַגְרָלָה?"

אִמָּא חִיְּכָה חִיּוּךְ מְיֻחָד. "הֶחְלַטְתִּי שֶׁאֲנִי הַזּוֹכָה בַּהַגְרָלָה!"

"אֵיךְ זֶה אֶפְשָׁרִי?" תָּמַהּ שְׁמַרְיָהוּ.

"תִּלְבַּשׁ בְּגָדִים חַמִּים," אָמְרָה אִמָּא בְּעֵינַיִם נוֹצְצוֹת, "וַאֲנִי אֶעֱטֹף אוֹתָךְ בַּשְּׂמִיכָה הֲכִי חַמָּה בָּעוֹלָם!"

וְאָז, אִמָּא עָשְׂתָה מַשֶּׁהוּ מַדְהִים! הִיא לָבְשָׁה אֶת הַמְּעִיל וְהַמַּגָּפַיִם, עָטְפָה אֶת שְׁמַרְיָהוּ בַּשְּׂמִיכָה, וְהֵרִימָה אוֹתוֹ עַל הַגַּב!

"אִמָּא, אַתְּ מְרִימָה אוֹתִי כְּמוֹ שַׂק תַּפּוּחֵי אֲדָמָה!" צָחַק שְׁמַרְיָהוּ.

וְהֵם הָלְכוּ בַּשֶּׁלֶג – צַעַד אֶחָד, צַעַד שֵׁנִי, צַעַד שְׁלִישִׁי. הַשֶּׁלֶג הָיָה עָמֹק, וְהָרוּחַ הָיְתָה קָרָה, אֲבָל אִמָּא שָׁרָה:

🎵 "הוֹ אֵיךְ נֶהֱדָר, הוֹ אֵיךְ נִפְלָא
לָשֵׂאת יֶלֶד יָקָר לִלְמֹד תּוֹרָה!" 🎵

"אִמָּא," שָׁאַל שְׁמַרְיָהוּ, "לֹא קַר לָךְ?"

"כְּשֶׁהַלֵּב מָלֵא בְּאַהֲבָה," עָנְתָה אִמָּא, "שׁוּם רוּחַ לֹא יְכוֹלָה לְהַקְפִּיא אוֹתִי!"

כְּשֶׁהִגִּיעוּ לַחַיְדֶּר, אִמָּא נָתְנָה לִשְׁמַרְיָהוּ שְׁנֵי מְפַנְּקִים בִּמְיֻחָד. "תִּלְמַד יָפֶה, שׁמר'לה. אֲנִי חוֹזֶרֶת לָקַחַת אוֹתְךָ בָּעֶרֶב! וְלָכֵן הֵבֵאתִי לָךְ שְׁנֵי סֶנְדְּבִיצִ'ים"

וְאָז אִמָּא חָזְרָה הַבַּיְתָה וְקָמָה אֶת זְאֵבִי. "זְאֵבִי הַמָּתוֹק, מוּכָן לְטִיּוּל?"

וְגַם אֶת זְאֵבִי לָקְחָה עַל הַגַּב בַּשֶּׁלֶג!

וְאָז הָיָה תּוֹר יוֹסֵף שְׁלֹמֹה הַקָּטָן. הוּא הָיָה הֲכִי קָטָן, אֲבָל גַּם הֲכִי מִתְרַגֵּשׁ!

"אִמָּא," הוּא לָחַשׁ לָהּ לָאֹזֶן כְּשֶׁהִיא נָשְׂאָה אוֹתוֹ, "אֵיךְ אַתְּ כָּל כָּךְ חֲזָקָה?"

"כְּשֶׁאוֹהֲבִים יְלָדִים," אָמְרָה אִמָּא, "וְאוֹהֲבִים תּוֹרָה, מְקַבְּלִים כּוֹחוֹת עַל מְאוֹד מְיֻחָדִים!"

יוֹסֵף שְׁלֹמֹה חָשַׁב רֶגַע. "אִמָּא, כְּשֶׁאֶהְיֶה גָּדוֹל, אֲנִי אֶעֱזֹר לְהַרְבֵּה יְלָדִים לִלְמֹד תּוֹרָה, בְּדִיּוּק כָּמוֹךָ!"

"זֶה יִהְיֶה נִפְלָא, יוֹסָלֶה!" אָמְרָה אִמָּא, וְהַדְּמָעוֹת הַקְּטַנּוֹת שֶׁלָּהּ הָפְכוּ לְפָתִיתִי שֶׁלֶג קְטַנִּים עַל הַלְּחָיַיִם.

בָּעֶרֶב, כְּשֶׁכָּל הַיְּלָדִים חָזְרוּ הַבַּיְתָה עִם לְחָיַיִם אֲדֻמּוֹת מֵהַקֹּר, הֵם סִפְּרוּ בְּהִתְרַגְּשׁוּת עַל מָה שֶׁלָּמְדוּ.

"וְאֵיךְ הָיָה לָכֶם הַיּוֹם?" שָׁאֲלָה אִמָּא.

"נִפְלָא!

אִמָּא חִבְּקָה אֶת שְׁלֹשֶׁת יְלָדֶיהָ. "אַתֶּם יוֹדְעִים מָה? מָחָר שׁוּב יִהְיֶה שֶׁלֶג, וְשׁוּב אֲנִי אֶקַּח אֶתְכֶם לִלְמֹד!"

"וַאֲנַחְנוּ נַעֲזֹר לֵךְ!" קָרָא יוֹסֵף שְׁלֹמֹה. "נַחְפֹּר לְךָ שְׁבִיל בַּשֶּׁלֶג!"

וְהֵם כֻּלָּם צָחֲקוּ יַחַד, וְהַבַּיִת הִתְמַלֵּא בְּחֹם וּבְאֹשֶׁר.

יוֹסֵף שְׁלֹמֹה הַקָּטָן, גָּדַל וְהָפַךְ לְרַבִּי יוֹסֵף שְׁלֹמֹה כָּהַנְמָן רֹאשׁ יְשִׁיבַת פּוֹנוֹבִיץ, שֶׁהָיָה אֶחָד הַמֶּרְכָּזִיִּים שֶׁבֵּין בּוֹנֵי עוֹלַם הַתּוֹרָה שֶׁאַחֲרֵי הַשּׁוֹאָה.

הוּא הָיָה אוֹמֵר שֶׁהוּא לֹא קִבֵּל אֶת אַהֲבַת הַתּוֹרָה שֶׁלּוֹ, לֹא מֵהָרַבָּנִים שֶׁלּוֹ, וְלֹא מֵהַמַּשְׁגִּיחִים, אֶלָּא מֵאִמּוֹ הַיְּקָרָה שֶׁמָּסְרָה אֶת נַפְשָׁהּ בְּשִׂמְחָה, לָקַחַת אוֹתוֹ לִלְמֹד תּוֹרָה.

מָה אִמָּא לִמְּדָה אוֹתָנוּ?
שֶׁכְּשֶׁאוֹהֲבִים מַשֶּׁהוּ בֶּאֱמֶת – כְּמוֹ תּוֹרָה וְלִמּוּד – מוּכָנִים לַעֲשׂוֹת הַכֹּל כְּדֵי שֶׁהַיְּלָדִים שֶׁלָּנוּ יוּכְלוּ לִלְמֹד. וְאִמָּא הַזּוֹ הָיְתָה כָּל כָּךְ חֲכָמָה, שֶׁהֵבִינָה שֶׁהַדָּבָר הֲכִי חָשׁוּב בָּעוֹלָם זֶה שֶׁיְּלָדֶיהָ יִלְמְדוּ וְיִגְדְּלוּ לִהְיוֹת אֲנָשִׁים טוֹבִים.

וְהַיָּד יוֹדַעַת מָה? הַיֶּלֶד הַקָּטָן יוֹסֵף שְׁלֹמֹה הַזֶּה גָּדַל וְהָיָה לְרַב חָכָם וְגָדוֹל, וְהוּא תָּמִיד זָכַר אֶת אִמָּא שֶׁלּוֹ שֶׁנָּשְׂאָה אוֹתוֹ בַּשֶּׁלֶג כְּדֵי שֶׁיּוּכַל לִלְמֹד תּוֹרָה!