לִפְנֵי שָׁנִים רַבּוֹת, בָּעִיר הַגְּדוֹלָה פְּרָאג, חַי מֶלֶךְ שֶׁנִּקְרָא רוּדוֹלְף. הַמֶּלֶךְ רוּדוֹלְף הָיָה אִישׁ חָכָם, אֲבָל לִפְעָמִים הָיָה מְבֻלְבָּל מְאוֹד. בִּפְרָאג חָיוּ גַּם הַרְבֵּה יְהוּדִים, וְלָהֶם הָיָה מַנְהִיג גָּדוֹל – הַמָּהָרָ"ל מִפְּרָאג (רַבִּי יְהוּדָה לִיוָוא בֶּן בְּצַלְאֵל).
יוֹם אֶחָד, כַּמָּה יוֹעֲצִים רָעִים לָחֲשׁוּ בְּאָזְנֵי הַמֶּלֶךְ: "הַמָּהָרָ"ל וְהַיְּהוּדִים הֵם לֹא טוֹבִים לַמַּמְלָכָה שֶׁלְּךָ".
הַמֶּלֶךְ לֹא הֶאֱמִין לָהֶם, כִּי הוּא יָדַע שֶׁהַמָּהָרָ"ל הוּא אָדָם חָכָם וְטוֹב. אֲבָל הַיּוֹעֲצִים הָרָעִים הָלְכוּ לַמַּלְכָּה וְאָמְרוּ לָהּ אֶת אוֹתָם דְּבָרִים רָעִים.
"אוֹי וַאֲבוֹי!" קָרְאָה הַמַּלְכָּה, שֶׁהֶאֱמִינָה לַסִּפּוּרִים. "צָרִיךְ לְגָרֵשׁ אֶת הַיְּהוּדִים מֵהָעִיר!"
בַּלַּיְלָה, הַמַּלְכָּה נָתְנָה לַמֶּלֶךְ דַּף נְיָר וְדָרְשָׁה מִמֶּנּוּ לַחְתֹּם עָלָיו.
זֶה הָיָה צַו שֶׁאוֹמֵר שֶׁכָּל הַיְּהוּדִים צְרִיכִים לַעֲזֹב אֶת הָעִיר פְּרָאג בְּאֹפֶן מִיָּדִי, וּבְרֹאשָׁם הַמָּהָרָ"ל בְּעַצְמוֹ.
"אֶחְשֹׁב עַל זֶה עַד הַבֹּקֶר," אָמַר הַמֶּלֶךְ, וְהִנִּיחַ אֶת הַנְּיָר לְיַד הַמִּטָּה שֶׁלּוֹ.
בְּאוֹתוֹ לַיְלָה, הַמֶּלֶךְ חָלַם חֲלוֹם מוּזָר מְאוֹד. בַּחֲלוֹמוֹ הוּא הִפְסִיד בַּמִּלְחָמָה מוּל הָאוֹיְבִים שֶׁלּוֹ, וְהֵם תָּפְסוּ אוֹתוֹ בַּשֶּׁבִי, הוּא הָיָה בְּבֵית כֶּלֶא רָחוֹק, עָצוּב וּמְלֻכְלָךְ. לְאַחַר זְמַן רַב, עָבַר לְיַד הַחַלּוֹן אִישׁ יְהוּדִי זָקֵן עִם זָקָן לָבָן אָרֹךְ וׂשיער כָּסוּף.
"הָלוֹ! בּוֹא הֵנָּה!" קָרָא הַמֶּלֶךְ בְּקוֹל חַלָּשׁ.
הָאִישׁ הַזָּקֵן הִסְתַּכֵּל בַּחַלּוֹן וְרָאָה פָּנִים עֲצוּבוֹת. "מִי אַתָּה?" שָׁאַל הַזָּקֵן.
"אֲנִי הַמֶּלֶךְ רוּדוֹלְף!" אָמַר הַמֶּלֶךְ בְּהַפְתָּעָה.
"אִם כָּךְ, הַמֶּלֶךְ הִשְׁתַּנָּה מְאוֹד," אָמַר הַזָּקֵן, וְלֹא הֶאֱמִין לוֹ בַּהַתְחָלָה.
אַחֲרֵי שֶׁהַזָּקֵן הִשְׁתַּכְנֵעַ שֶׁזֶּה בֶּאֱמֶת הַמֶּלֶךְ, הוּא הוֹצִיא מַקֵּל גָּדוֹל וְהִתְחִיל לְהַכּוֹת עַל הַסּוֹרְגִים שֶׁל הַחַלּוֹן. טְרָאח! טְרָאח! טְרָאח! עַד שֶׁהַסּוֹרָגִים נִשְׁבְּרוּ וְהַמֶּלֶךְ הִצְלִיחַ לִבְרֹחַ.
הַזָּקֵן לָקַח אֶת הַמֶּלֶךְ לְבֵיתוֹ. "אֲנִי רוֹצֶה לַחֲזֹר לָאַרְמוֹן שֶׁלִּי," אָמַר הַמֶּלֶךְ.
"אֲבָל אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ," אָמַר הַזָּקֵן, "מֶלֶךְ לֹא יָכוֹל לַחֲזֹר כְּשֶׁהוּא מְלֻכְלָךְ וּמְרֻפָּט כָּל כָּךְ!"
הַזָּקֵן הוֹצִיא מֵהָאָרוֹן שְׁנֵי מַגְּשֵׁי כֶּסֶף יָפִים וְאָמַר:"אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ, אַתָּה תִּסְתַּפֵּר וְתִגְזֹז אֶת צִפָּרְנְךָ, מַגַּשׁ כֶּסֶף אֶחָד לַשֵּׂעָר וְהַמַּגָּשׁ הַשֵּׁנִי יִהְיֶה לַצִּפָּרְנַיִם. מֶלֶךְ צָרִיךְ לְהֵרָאוֹת כְּמוֹ מֶלֶךְ!"
הַמֶּלֶךְ הִסְתַּכֵּל בְּעֵינַיִם דּוֹמְעוֹת עַל הָאִישׁ הַטּוֹב הַזֶּה. "לְעוֹלָם, לְעוֹלָם לֹא אֶשְׁכַּח לְךָ זֹאת," הוּא אָמַר בְּהִתְרַגְּשׁוּת.
וְאָז… הַמֶּלֶךְ הִתְעוֹרֵר מֵהַחֲלוֹם! הוּא הָיָה מַזִּיעַ וּמְבֻלְבָּל. הוּא הִסְתַּכֵּל לְצַד הַמִּטָּה וְרָאָה שְׁנֵי מַגְּשֵׁי כֶּסֶף שֶׁמֵּעוֹלָם לֹא רָאָה קֹדֶם, בְּדִיּוּק כְּמוֹ בַּחֲלוֹם!
בְּדִיּוּק הַמְּשָׁרֵת נִכְנַס וְהוֹדִיעַ לַמֶּלֶךְ שֶׁהַסַּפָּר הַמַּלְכוּתִי הִגִּיעַ לַעֲשׂוֹת לוֹ תִּסְפֹּרֶת.
"הַמְּשָׁרֵת!" קָרָא הַמֶּלֶךְ. "הָבֵא אֵלַי מִיָּד אֶת הָרַב שֶׁל הַיְּהוּדִים, הַמָּהָרָ"ל מִפְּרָאג!"
כְּשֶׁהַמָּהָרָ"ל הִגִּיעַ לָאַרְמוֹן, הַמֶּלֶךְ הֵבִין שֶׁזֶּה הוּא הַיְּהוּדִי מֵהַחֲלוֹם וְשָׁאַל אוֹתוֹ: "אֵיךְ זֶה שֶׁלֹּא הִכַּרְתָּ אוֹתִי בַּחֲלוֹם בַּלַּיְלָה?"
הַמָּהָרָ"ל חִיֵּךְ חִיּוּךְ חָכָם וְאָמַר לַמֶּלֶךְ: "אִם כֵּן, הַמֶּלֶךְ הִשְׁתַּנָּה מְאוֹד!"
הַמֶּלֶךְ נִדְהַם! אֵלֶּה הָיוּ בְּדִיּוּק הַמִּלִּים שֶׁהַמָּהָרָ"ל אָמַר לוֹ בַּחֲלוֹם!
"אַתָּה מַכִּיר אֶת הַחֲלוֹם שֶׁלִּי?" שָׁאַל הַמֶּלֶךְ בְּהַפְתָּעָה. "הַאִם תּוּכַל לִפְתֹּר אוֹתוֹ?"
"יִשְׁלַח נָא הַמֶּלֶךְ אֶת מְשָׁרְתוֹ לְהָבִיא אֶת הַמִּסְמָךְ שֶׁמֻּנָּח לְיַד מִטָּתוֹ," אָמַר הַמָּהָרָ"ל.
הַמְּשָׁרֵת הֵבִיא אֶת הַנְּיָר – צַו הַגֵּרוּשׁ שֶׁהַמַּלְכָּה נָתְנָה לַמֶּלֶךְ! הַמֶּלֶךְ כִּמְעַט שְׁכַח מִזֶּה לְגַמְרֵי!
"יִקְרַע נָא הַמֶּלֶךְ אֶת הַנְּיָר הַזֶּה לִגְזָרִים," אָמַר הַמָּהָרָ"ל, "וְאָז לֹא יַטְרִידוּ אוֹתוֹ עוֹד חֲלוֹמוֹת כָּאֵלֶּה."
הַמֶּלֶךְ הִסְתַּכֵּל עַל הַנְּיָר, חָשַׁב רֶגַע, וְאָז… הוּא תָּפַס אֶת הַנְּיָר בְּכַעַס וְקָרַע אֶת הַנְּיָר לַחֲתִיכוֹת קְטַנּוֹת.
מֵאוֹתוֹ יוֹם, הַמֶּלֶךְ רוּדוֹלְף וְהַמָּהָרָ"ל הַקָּדוֹשׁ הָיוּ חֲבֵרִים טוֹבִים.
הַמֶּלֶךְ הֵבִין שֶׁאָסוּר לְהַאֲמִין לְדִבְרֵי שֶׁקֶר וּרְכִילוּת, וְשֶׁצָּרִיךְ לִשְׁפֹּט אֲנָשִׁים לְפִי הַמַּעֲשִׂים הַטּוֹבִים שֶׁלָּהֶם, וְלֹא לְפִי מָה שֶׁאֲחֵרִים אוֹמְרִים עֲלֵיהֶם.
וְהַיּוֹעֲצִים הָרָעִים? הֵם הָיוּ צְרִיכִים לְחַיֵּךְ בְּנִימוּס וְלִרְאוֹת אֵיךְ הַמֶּלֶךְ הָפַךְ לִהְיוֹת לְחָבֵר גָּדוֹל שֶׁל הַמָּהָרָ"ל וְהַיְּהוּדִים בִּפְרָאג.
וּכְשֶׁהַמֶּלֶךְ רָאָה אֶת הַמָּהָרָ"ל בָּרְחוֹב, הוּא תָּמִיד צָחַק וְאָמַר: "אָכֵן כֵּן, הַמֶּלֶךְ הִשְׁתַּנָּה מְאוֹד!"
וְהַמָּהָרָ"ל הָיָה מְחַיֵּךְ בַּחֲזָרָה וְאוֹמֵר: "אֲבָל הַשִּׁנּוּי שֶׁהַמֶּלֶךְ הִשְׁתַּנָּה – הוּא לְטוֹבָה, הוֹד מַלְכוּתוֹ!"
וְלַיְּהוּדִים הָיְתָה אוֹרָה וְשִׂמְחָה וְשָׂשֹׂן וִיקָר.
