לָ"ג בָּעֹמֶר הִגִּיעַ, וְטוֹבִיָּה מַמָּשׁ לֹא יָכוֹל הָיָה לְחַכּוֹת. כְּבָר שְׁבוּעַיִם הוּא סָפַר אֶת הַיָּמִים,
"הַיּוֹם יִהְיֶה הֲכִי כֵּיף בָּעוֹלָם!" הִכְרִיז בַּבֹּקֶר כְּשֶׁקָּפַץ מֵהַמִּטָּה. "וְנִפְגֹּשׁ גַּם אֶת הַחֲבֵרִים הַחֲדָשִׁים מִגַּן 'תָּמָר'!"
טוּבְיָה לֹא שָׁכַח אֶת הַמְּדוּרָה הַמְּשֻׁתֶּפֶת שֶׁהוּא וְהַחֲבֵרִים שֶׁלּוֹ תִּכְנְנוּ עִם יַלְדֵי הַגַּן הַשֵּׁנִי. מֵאָז שֶׁנִּפְגְּשׁוּ בַּחֻרְשָׁה בְּיוֹם הָאִסּוּף וְהֶחְלִיטוּ לַעֲבֹד יַחַד, הוּא הִתְרַגֵּשׁ לִקְרַאת הַחֲגִיגָה הַמְּשֻׁתֶּפֶת.
"זוֹכֵר מָה שֶׁאָמְרָה הַגַּנֶּנֶת עַל רַבִּי שִׁמְעוֹן?" שָׁאַל אַבָּא בִּזְמַן אֲרוּחַת הַבֹּקֶר.
"'אֲנַן בְּחַבִּיבוּתָא תַּלְיָא'," עָנָה טוּבְיָה בְּגַאֲוָה. "הַכֹּל תָּלוּי בְּאַהֲבָה וַחֲבֵרוּת!"
כָּל הַיּוֹם טוּבְיָה וַחֲבֵרָיו – דָּנִי, אֵלִי, יוֹסִי וְאִיתַי – עָבְדוּ עִם הַיְּלָדִים מִגַּן "תָּמָר" לְהָכִין אֶת הַמְּדוּרָה בַּגִּנָּה הַגְּדוֹלָה. הֵם סִדְּרוּ אֶת הַקְּרָשִׁים שֶׁאָסְפוּ יַחַד, הִקִּיפוּ אֶת הַמְּדוּרָה בַּאֲבָנִים, וְהֵבִיאוּ תַּפּוּחֵי אֲדָמָה גְּדוֹלִים לִצְלִיָּה.
"הַמְּדוּרָה הַמְּשֻׁתֶּפֶת שֶׁלָּנוּ תִּהְיֶה הֲכִי גְּדוֹלָה בַּשְּׁכוּנָה!" קָרָא יוֹסִי בְּהִתְרַגְּשׁוּת.
"אֲנִי הֵבֵאתִי מַרְשְׁמֵלוֹ לְחַלֵּק לְכֻלָּם," הוֹסִיף נֹעַם מִגַּן "תָּמָר", "אִמָּא שֶׁלִּי אָמְרָה שֶׁצָּרִיךְ לְהִתְחַלֵּק עִם חֲבֵרִים חֲדָשִׁים."
סַבָּא שֶׁל טוּבְיָה בָּא לַעֲזֹר לָהֶם, וְהִסְבִּיר לָמָּה בִּכְלָל חוֹגְגִים אֶת לָ"ג בָּעֹמֶר: "זֶה הַיּוֹם הַמְּיֻחָד שֶׁל רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי, צַדִּיק גָּדוֹל שֶׁאֵשׁ הַקֹּדֶשׁ שֶׁבְּלִבּוֹ הֵאִירָה אֶת כָּל הָעוֹלָם. הָאֵשׁ שֶׁבַּחוּץ – הַמְּדוּרָה – הִיא רַק כְּדֵי לְהַדְלִיק אֶת הָאֵשׁ שֶׁבְּתוֹךְ הַלֵּב שֶׁלָּנוּ."
"אֵיזֶה אֵשׁ יֵשׁ לָנוּ בַּלֵּב?" שָׁאַל אֵיתָם מִגַּן "תָּמָר" בִּתְמִיהָה.
"הָאֵשׁ שֶׁל אַהֲבַת ה' אַהֲבַת הַחֲבֵרִים וְאַהֲבַת הַתּוֹרָה" הִסְבִּיר סָבָא. "כְּשֶׁאֲנַחְנוּ שְׂמֵחִים יַחַד, זֶה כְּמוֹ אֵשׁ חֲזָקָה שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְכַבּוֹת."
וְאָז הִגִּיעַ הָרֶגַע הַגָּדוֹל. הַהוֹרִים מִגַּן "רִמּוֹן" וְגַן "תָּמָר" הִתְאַסְּפוּ יַחַד, ו הִדְלִיקוּ אֶת הַמְּדוּרָה הַמְּשֻׁתֶּפֶת. הַלֶּהָבוֹת הַכְּתֻמּוֹת הִתְרוֹמְמוּ גָּבוֹהַּ בָּאֲוִיר, וְעֵינָיו שֶׁל טוּבְיָה נָצְצוּ כְּשֶׁהִסְתַּכֵּל עַל הָאֵשׁ הַמְּרַצֶּדֶת
הַחֲבֵרִים הִתְיַשְּׁבוּ סְבִיב הָאֵשׁ וְהִתְחִילוּ לִצְלוֹת אֶת תַּפּוּחֵי הָאֲדָמָה. אֲבָל אָז, בְּלִי שׁוּם אַזְהָרָה, הָרוּחַ הִתְחִילָה לִנְשֹׁב. תְּחִלָּה רַק מַשָּׁב קַל, אֲבָל אַחַר כָּךְ יוֹתֵר וְיוֹתֵר חָזָק.
"אוֹי, הַלֶּהָבוֹת זָזוֹת!" קָרָא אִתִּי בִּדְאָגָה.
"תַּחְזִיקוּ אֶת הַמַּקְלוֹת שֶׁלֹּא יָעוּפוּ!" צָעַק דָּנִי.
אֲבָל הָרוּחַ הָיְתָה חֲזָקָה מִדַּי. הִיא נָשְׁפָה וְנָשְׁפָה, וְהַלֶּהָבוֹת רָקְדוּ בִּפְרָאוּת לְצַד אֶחָד שֶׁל הַמְּדוּרָה. פִּתְאוֹם, נָשְׁבָה רוּחַ חֲזָקָה בִּמְיֻחָד וְנִיצוֹצוֹת הִתְעוֹפְפוּ לְכָל עֵבֶר. הַמְּבֻגָּרִים מִהֲרוּ לְהַרְחִיק אֶת הַיְּלָדִים, וּבִמְהִירוּת הַמְּדוּרָה הַמְּשֻׁתֶּפֶת הַיָּפָה נִכְבְּתָה כִּמְעַט לְגַמְרֵי, מַשְׁאִירָה רַק קְרָשִׁים שְׁחֹרִים וְאֵפֶר.
טוּבְיָה הִרְגִּישׁ אֵיךְ דְּמָעוֹת מְצִיפוֹת אֶת עֵינָיו. "הַמְּדוּרָה שֶׁלָּנוּ… כָּל הָעֲבוֹדָה שֶׁלָּנוּ…" הוּא מִלְמֵל בְּקוֹל שָׁבוּר.
הַיְּלָדִים עָמְדוּ שָׁם, מְאֻכְזָבִים, מַבִּיטִים בַּקְּרָשִׁים הַמְּעַשְּׁנִים. הַשֶּׁקֶט הִשְׂתָּרֵר, וְרַק הָרוּחַ נִשְׁמְעָה שׁוֹרֶקֶת בֵּין הָעֵצִים.
"אֵין מְדוּרָה, אֵין חֲגִיגָה," אָמַר דָּנִי בְּעֶצֶב.
"כָּל הָעֲבוֹדָה הַמְּשֻׁתֶּפֶת שֶׁלָּנוּ הָלְכָה לְאִבּוּד," הוֹסִיף נֹעַם מִגַּן "תָּמָר", רֹאשׁוֹ מֻשְׁפָּל.
אֲבָל אָז, טוּבְיָה נִזְכַּר בְּמָה שֶׁסַּבָּא אָמַר עַל הָאֵשׁ שֶׁבַּלֵּב שֶׁל רַבִּי שִׁמְעוֹן. פִּתְאוֹם, רַעְיוֹן הִבְרִיק בְּמוֹחוֹ.
"חַכּוּ רֶגַע!" קָרָא טוּבְיָה וְעָמַד בָּאֶמְצַע. "מִי אָמַר שֶׁאֲנַחְנוּ צְרִיכִים אֵשׁ בַּחוּץ כְּדֵי לִשְׂמֹחַ? סַבָּא אָמַר שֶׁהַמְּדוּרָה נוֹעֲדָה רַק לְהַדְלִיק אֶת הָאֵשׁ שֶׁבַּלֵּב! וְאֶת זֶה כְּבָר הִדְלַקְנוּ כְּשֶׁעָבַדְנוּ יַחַד!"
"אֲבָל אֵיךְ נַחְגֹּג בְּלִי מְדוּרָה?" שָׁאַל אַחַד הַיְּלָדִים מִגַּן "תָּמָר".
"בּוֹאוּ נַעֲשֶׂה מַעְגָּל!" הִצִּיעַ טוּבְיָה. "מַעְגָּל שֶׁל רִקּוּד וְשִׁירָה, כְּמוֹ שֶׁעוֹשִׂים בְּהִלּוּלַת רַבִּי שִׁמְעוֹן בְּמֵרוֹן!"
טוּבְיָה הִתְחִיל לָשִׁיר שִׁיר שֶׁהֵם לָמְדוּ בַּגַּן-"בַּר יוֹחַאי נִמְשַׁחְתָּ אַשְׁרֶיךָ". הוּא לָקַח אֶת יָדוֹ שֶׁל דָּנִי מִצַּד אֶחָד וְשֶׁל נֹעַם מִגַּן "תָּמָר" מִצַּד שֵׁנִי, וְהִתְחִיל לְהִסְתּוֹבֵב. לְאַט לְאַט, הַחֲבֵרִים מִשְּׁנֵי הַגַּנִּים הִצְטָרְפוּ, וְהַמַּעְגָּל גָּדַל. כֻּלָּם אָחֲזוּ יָדַיִם – יַלְדֵי "רִמּוֹן" וְיַלְדֵי "תָּמָר" מְעֻרְבָּבִים יַחַד – וּפִתְאוֹם כֻּלָּם שָׁרוּ וְרָקְדוּ כְּאִלּוּ הִכִּירוּ כָּל הַחַיִּים.
"בַּר יוֹחַאי! בַּר יוֹחַאי!" הֵם שָׁרוּ יַחַד, רַגְלֵיהֶם רוֹקְעוֹת בְּקֶצֶב.
הַהוֹרִים, שֶׁרָאוּ אֶת הַיְּלָדִים רוֹקְדִים, הֵחֵלּוּ לִמְחֹא כַּפַּיִם. אַבָּא שֶׁל דָּנִי הֵבִיא אֶת הַגִּיטָרָה שֶׁלּוֹ מֵהַבַּיִת וְהִתְחִיל לְנַגֵּן. סַבָּא שֶׁל טוּבְיָה הִצְטָרֵף לַמַּעְגָּל, וְהַמַּדְרִיכִים מִשְּׁנֵי הַגַּנִּים הוֹבִילוּ שִׁירִים חֲדָשִׁים. עוֹד מִשְׁפָּחוֹת שֶׁעָבְרוּ בָּרְחוֹב נֶעֶצְרוּ וְהִצְטָרְפוּ גַּם הֵן.
בִּמְהֵרָה, הַמַּעְגָּל הָיָה גָּדוֹל פִּי שְׁלוֹשָׁה מִמָּה שֶׁהָיָה בַּהַתְחָלָה. קוֹלוֹת הַשִּׁירָה הִתְחַזְּקוּ, וְהָרַגְלַיִם רָקְעוּ בְּקֶצֶב עַל הָאֲדָמָה. כַּמָּה הוֹרִים הֵבִיאוּ פָּנָסִים וְנֵרוֹת, וְהָאוֹר הַקָּטָן שֶׁהִקִּיף אֶת הַמַּעְגָּל הָיָה כְּמוֹ מְדוּרָה שֶׁל אַהֲבָה.
כְּשֶׁטּוּבְיָה הִסְתַּכֵּל סְבִיבוֹ, הוּא רָאָה פָּנִים מְחַיְּכוֹת וְעֵינַיִם נוֹצְצוֹת – אֲפִלּוּ יוֹתֵר מִמָּה שֶׁהָיָה כְּשֶׁהַמְּדוּרָה דָּלְקָה! הַשִּׂמְחָה שֶׁהִרְגִּישׁ בַּלֵּב הָיְתָה חַמָּה וְזוֹהֶרֶת, כְּמוֹ לֶהָבָה קְטַנָּה שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְכַבּוֹת.
"תִּרְאֶה," לָחַשׁ סַבָּא שֶׁל טוּבְיָה בְּאָזְנוֹ כְּשֶׁהֵם הִמְשִׁיכוּ לִרְקֹד, "זֹאת בְּדִיּוּק הַשִּׂמְחָה שֶׁרַבִּי שִׁמְעוֹן דִּבֵּר עָלֶיהָ. הָאֵשׁ שֶׁבַּלֵּב חֲזָקָה הַרְבֵּה יוֹתֵר מֵהָאֵשׁ שֶׁבַּמְּדוּרָה. וְהַמְּדוּרָה הַמְּשֻׁתֶּפֶת שֶׁבְּנִיתֶם כְּבָר הִדְלִיקָה אֶת הָאֵשׁ הַזֹּאת בַּלֵּב שֶׁל כֻּלָּם!"
"כְּמוֹ שֶׁ'אֲנַן בְּחַבִּיבוּתָא תַּלְיָא'?" שָׁאַל טוּבְיָה.
"בְּדִיּוּק!" חִיֵּךְ סַבָּא. "וּכְשֶׁמַּדְלִיקִים אֶת הָאֵשׁ הַזֹּאת בַּלֵּב, אֲפִלּוּ הָרוּחַ הֲכִי חֲזָקָה לֹא יְכוֹלָה לְכַבּוֹת אוֹתָהּ."
מִישֶׁהוּ הֵבִיא תַּפּוּחֵי אֲדָמָה שֶׁצִּלָּהּ בְּבֵיתוֹ, וְאַחַר הֵבִיא עוּגִיּוֹת. הַמִּשְׁפָּחוֹת הִתְחַלְּקוּ בְּאֹכֶל וּבִשְׁתִיָּה, וְהַחֲגִיגָה הַמְּשֻׁתֶּפֶת הִמְשִׁיכָה גַּם בְּלִי הַמְּדוּרָה. לְמַעֲשֶׂה, כְּשֶׁטּוּבְיָה חָשַׁב עַל זֶה, הָיָה נִדְמֶה לוֹ שֶׁזּוֹ חֲגִיגָה טוֹבָה יוֹתֵר – כִּי כֻּלָּם הָיוּ קְרוֹבִים זֶה לָזֶה, מְדַבְּרִים וְשָׁרִים, בִּמְקוֹם רַק לְהִסְתַּכֵּל עַל הָאֵשׁ.
בְּסוֹף הָעֶרֶב, כְּשֶׁטּוּבְיָה וּמִשְׁפַּחְתּוֹ הִתְכּוֹנְנוּ לָלֶכֶת הַבַּיְתָה, נֹעַם מִגַּן "תָּמָר" נִגַּשׁ אֵלָיו.
"תּוֹדָה שֶׁהִדְלַקְתְּ אֶת הָאֵשׁ בַּלֵּב," אָמַר נֹעַם. "חָשַׁבְתִּי שֶׁהַחַג נֶהֱרַס, אֲבָל הוּא הָיָה הֲכִי שָׂמֵחַ שֶׁהָיָה לִי!"
כְּשֶׁטּוּבְיָה שָׁכַב בַּמִּטָּה בְּאוֹתוֹ לַיְלָה, הוּא הִרְגִּישׁ חֲמִימוּת מְיֻחֶדֶת בַּלֵּב, עַד שֶׁנִּרְדַּם. "סַבָּא," אָמַר לִפְנֵי שֶׁנִּרְדַּם, "אֲנִי חוֹשֵׁב שֶׁהֵבַנְתִּי מַשֶּׁהוּ חָשׁוּב עַל לָ"ג בָּעֹמֶר."
סַבָּא הִתְיַשֵּׁב לְיַד מִטָּתוֹ. "מָה הֵבַנְתָּ, טוּבְיָה הַמָּתוֹק?"
"שֶׁהַמְּדוּרָה הִיא רַק הַהַתְחָלָה," אָמַר טוּבְיָה בְּשֶׁקֶט. "הִיא נוֹעֲדָה לְהַדְלִיק אֶת הָאֵשׁ הָאֲמִתִּית – זוֹ שֶׁבַּלֵּב.
סַבָּא חִיֵּךְ וְכִסָּה אוֹתוֹ בִּשְׂמִיכָה. "וְזֶה בְּדִיּוּק מָה שֶׁרַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי רָצָה לְלַמֵּד אוֹתָנוּ – שֶׁהָאוֹר הָאֲמִתִּי לֹא בָּא מִמְּדוּרוֹת, אֶלָּא מֵהַלֵּב שֶׁלָּנוּ וּמֵהָאַהֲבָה שֶׁבֵּינֵינוּ."
וּמִחוּץ לַחַלּוֹן, אֲפִלּוּ שֶׁהַמְּדוּרוֹת כְּבָר כָּבוּ, הַכּוֹכָבִים הֵאִירוּ בַּשָּׁמַיִם כְּמוֹ נִיצוֹצוֹת קְטַנִּים שֶׁנִּשְׁאֲרוּ מֵהָאֵשׁ הַגְּדוֹלָה שֶׁהִדְלִיקוּ הַיְּלָדִים בַּלְּבָבוֹת שֶׁל כֻּלָּם.
