הַשָּׁנָה הָיְתָה תר"ח – זֶה לִפְנֵי הַרְבֵּה-הַרְבֵּה שָׁנִים, עוֹד הַרְבֵּה לִפְנֵי שֶׁסָּבְתָא שֶׁל סָבְתָא שֶׁלָּנוּ נוֹלְדָה… כָּל אֵירוֹפָּה הָיְתָה בַּבָּלָגָן גָּדוֹל. אֲנָשִׁים רָצוּ חֻקִּים חֲדָשִׁים, חֹפֶשׁ, שִׁוְיוֹן – וּבְכַמָּה מְקוֹמוֹת אֲפִלּוּ פָּרְצוּ מְרִידוֹת!
אֲבָל בְּתוֹךְ כָּל זֶה – הַיְּהוּדִים, כְּמוֹ תָּמִיד, הִתְכּוֹנְנוּ לְחַג הַפֶּסַח בְּאַהֲבָה וְשִׂמְחָה.
גַּם בָּעֲיָרָה הַקְּטַנָּה , שֶׁבְּחֶבֶל אַלְזָס שֶׁבְּגֶרְמַנְיָה, כֻּלָּם הָיוּ עֲסוּקִים:
אִמָּא קִרְצְפָה אֶת הַבַּיִת עַד שֶׁלֹּא נִשְׁאַר פֵּרוּר אֶחָד שֶׁל חָמֵץ,
אַבָּא בָּדַק אֶת הַכֵּלִים וְעָרַךְ אֶת הַשֻּׁלְחָן,
הַיְּלָדִים קִפְּצוּ בֵּין הַבָּתִּים, מְרִיחִים תַּבְשִׁילִים מְתוּקִים וּטְעִימִים שֶׁל הַחַג.
כֻּלָּם שָׂמְחוּ: מָחָר פֶּסַח!
אֲבָל פִּתְאוֹם, בְּדִיּוּק כְּשֶׁכֻּלָּם הָיוּ עֲסוּקִים, נִשְׁמְעוּ רְעָשִׁים מֵהָרְחוֹב:
סוּסִים צוֹהֲלִים, גַּלְגַּלִּים חוֹרְקִים, אֲנָשִׁים צוֹעֲקִים –
מָה קָרָה?
הַכֹּל רָצוּ לִרְאוֹת – וְהִנֵּה, עֲגָלָה שְׁבוּרָה הִגִּיעָה אֶל הָעֲיָרָה, וּבְתוֹכָהּ נוֹסְעִים מְבֹהָלִים.
"הֻתְקַפְנוּ!" הֵם סִפְּרוּ. "שׁוֹדְדִים רַבִּים – כִּמְעַט מָאתַיִם! – נִסּוּ לִגְנֹב הַכֹּל. רַק בִּזְכוּת בַּקְבּוּקֵי הַיַּיִן שֶׁהָיוּ לָנוּ הִצְלַחְנוּ לִבְרֹחַ. אֲבָל הֵם אָמְרוּ – מָחָר נָבוֹא לָעֲיָרָה וְנִקַּח אֶת הַכֹּל!"
הָאֵימָה אָחֲזָה בְּכָל הַלְּבָבוֹת. אֵיךְ יוּכְלוּ יְהוּדֵי הָעֲיָרָה הַקְּטַנָּה לַעֲמֹד מוּל כְּנֻפְיָה שֶׁל שׁוֹדְדִים רָעִים?
אָז קָם גְּבִיר הָעֲיָרָה – אִישׁ חָכָם וְאַמִּיץ – וְאָמַר:
"הַבַּיִת שֶׁלִּי חָזָק, כְּמוֹ מִבְצָר! בּוֹאוּ כֻּלְּכֶם אֵלַי. תָּבִיאוּ כְּלֵי עֲבוֹדָה – קִלְּשׁוֹנִים, גַּרְזִנִּים, מָה שֶׁיֵּשׁ. נְחַכֶּה לַשּׁוֹדְדִים וּנְנַסֶּה לַעֲצֹר אוֹתָם יַחַד!"
כֻּלָּם הִתְאַרְגְּנוּ בִּמְהִירוּת. הָאָבוֹת לָקְחוּ כָּל מָה שֶׁיָּכְלוּ, וְהָלְכוּ אֶל בֵּית הַגְּבִיר.
אֲבָל הָיָה אֶחָד – הַקַּצָּב הַטּוֹב, ר' אַהֲרֹן-נִיר – שֶׁלֹּא בָּא.
שְׁלוֹשָׁה אֲנָשִׁים הָלְכוּ לִבְדֹּק מָה קָרָה.
וּכְשֶׁפָּתְחוּ אֶת הַדֶּלֶת – נִדְהֲמוּ:
הַקַּצָּב יָשַׁב בְּשַׁלְוָה עִם אִשְׁתּוֹ וִילָדָיו. הַשֻּׁלְחָן כְּבָר עָרוּךְ, מַפָּה לְבָנָה, צַלָּחוֹת נָאוֹת, וְהֵם שָׁרִים שִׁירֵי חַג בְּנַחַת.
"אֲבָל ר' אַהֲרֹן!" קָרְאוּ לוֹ. "הַשּׁוֹדְדִים יְכוֹלִים לְהַגִּיעַ בְּכָל רֶגַע!"
אַךְ הַקַּצָּב עָנָה לָהֶם בִּרְצִינוּת:
"מוּל מָאתַיִם שׁוֹדְדִים גִּבּוֹרִים גַּם הַבַּיִת שֶׁל הַגְּבִיר לֹא יָכוֹל לְהָגֵן, אֲבָל הַיּוֹם פֶּסַח. זֶה לֵיל הַסֵּדֶר. זֶה לֵיל שִׁמּוּרִים. הַלַּיְלָה הַזֶּה – הקב"ה בְּעַצְמוֹ שׁוֹמֵר עָלֵינוּ. אֲנִי מַעֲדִיף לִסְמֹךְ עָלָיו עָלָיו בְּלֵב שָׁלֵם.
זֶה הַרְבֵּה יוֹתֵר בְּתוֹךְ מֵהַבַּת שֶׁל הַגְּבִיר."
הַשְּׁלִיחִים נִסּוּ לְשַׁכְנֵעַ אוֹתוֹ, אֲבָל הַקַּצָּב נִשְׁאַר בְּבֵיתוֹ, רָגוּעַ, מָלֵא בִּטָּחוֹן.
וּבַלַּיְלָה – אָכֵן הִגִּיעוּ הַשּׁוֹדְדִים.
הֵם הִתְגַּנְּבוּ בַּחֲשֵׁכָה. כָּל הַבָּתִּים הָיוּ חֲשׁוּכִים וּשְׁקֵטִים…
חוּץ מִבַּיִת אֶחָד – בֵּיתוֹ שֶׁל הַקַּצָּב, שֶׁהָיָה מָלֵא אוֹר וְשִׁירָה.
הַשּׁוֹדְדִים נִגְּשׁוּ בְּשֶׁקֶט וְהֵצִיצוּ פְּנִימָה…
וּפִתְאוֹם – הֵם עָצְרוּ.
מָה רָאוּ?
שֻׁלְחָן מָלֵא אוֹר וְנִגּוּן, קַצָּב עִם זָקָן לָבָן יוֹשֵׁב כְּמֶלֶךְ, אִשְׁתּוֹ נִרְאֵית כְּמוֹ מַלְכָּה, וְיַלְדֵיהֶם כִּנְסִיכִים וּנְסִיכוֹת.
כֻּלָּם שָׁרִים יַחַד, עֵינֵיהֶם נוֹצְצוֹת, וְהָאוֹר שֶׁבָּקַע – לֹא הָיָה רַק מִנֵּרוֹת…
מַנְהִיג הַשּׁוֹדְדִים לָחַשׁ לְעוֹזְרוֹ:
"זֶה לֹא רָגִיל. אֵלֶּה לֹא סְתָם אֲנָשִׁים. הֵם כְּמוֹ מַלְאָכִים… אִם נִכָּנֵס – נְאַבֵּד מֵהָעוֹלָם!"
וְכָךְ – כָּל הַכְּנֻפְיָה הִסְתּוֹבְבָה וּבָרְחָה בִּמְהִירוּת מֵהָעֲיָרָה.
בַּבֹּקֶר, כְּשֶׁשְּׁנֵי סַיָּרִים חָזְרוּ אֶל בֵּית הַגְּבִיר וְסִפְּרוּ עַל הַנֵּס – כֻּלָּם יָצְאוּ אֶל בֵּית הַקַּצָּב, לִרְאוֹת אֶת גְּבוּרָתוֹ.
וְהוּא? לֹא יָדַע כְּלָל עַל מָה שֶׁקָּרָה!
רַק כְּשֶׁרָאָה אֶת כָּל הָאֲנָשִׁים, שָׁאַל בִּתְמִיהָה:
"מָה קָרָה? לָמָּה בָּאתֶם? הֲרֵי חַג הַיּוֹם!"
וְאָז סִפְּרוּ לוֹ הַכֹּל.
וְהִגְבִּיר אָמַר בְּקוֹל נִרְגָּשׁ:
"צָדַקְתָּ, ר' אַהֲרֹן. זֶה בֶּאֱמֶת לֵיל שִׁמּוּרִים. הקב"ה שָׁמַר עַל כֻּלָּנוּ בִּזְכוּת הָאֱמוּנָה שֶׁלְּךָ."
וְכָךְ, בִּזְכוּת קַצָּב אֶחָד פָּשׁוּט, שֶׁשָּׁר בְּלֵיל הַסֵּדֶר,
נִצְּלָה כָּל הָעֲיָרָה.
