יוֹם אֶחָד, בַּחֹרֶף, אֵלִי וְאוֹרָה הִבִּיטוּ מֵהַחַלּוֹן וְרָאוּ דָּבָר מוּזָר.
"אוֹרָה, תִּרְאִי!" קָרָא אֵלִי בְּהַפְתָּעָה. "הַקֶּרַח בִּבְרֵכַת הַדָּגִים שֶׁלָּנוּ נֶעֱלַם!"
"וְגַם הַשֶּׁלֶג מֵהַגַּג נָמֵס!" הוֹסִיפָה אוֹרָה. "אֲבָל בַּחוּץ עֲדַיִן קַר מְאֹד!"
בְּאוֹתוֹ רֶגַע, אֶבֶן הַפְּלָאוֹת שֶׁלָּהֶם הֵחֵלָּה לִזְהֹר בְּאוֹר תְּכֵלֶת בּוֹהֵק.
"מְשִׂימָה דְּחוּפָה!" קָרְאָה הָאֶבֶן. "מוֹעֶצֶת הַמַּיִם בַּקֹּטֶב הַצְּפוֹנִי הֶחְלִיטָה שֶׁהַמַּיִם לֹא מוּכָנִים שֶׁאַף אֶחָד יַעֲזֹר לָהֶם לְהִתְגַּבֵּשׁ לַקֶּרַח, וְלָכֵן כִּמְעַט כָּל הַקֶּרַח בָּעוֹלָם הוֹלֵךְ לְהִנָּמֵס! עֲלֵיכֶם לַעֲזֹר מִיָּד!"
"אֲבָל מָה הַבְּעָיָה בָּזֶה בִּכְלָל?" שָׁאַל אֵלִי.
"אֵין זְמַן! עוֹד מְעַט תָּבִינוּ" עָנְתָה הָאֶבֶן
הָאֶבֶן הִקִּיפָה אוֹתָם בְּעַנְנים צִבְעוֹנִיים וּבְרֶגַע אֶחָד הֵם הָפְכוּ קְטַנִּים כְּמוֹ פְּתִיתֵי שֶׁלֶג וְהִתְעוֹפְפוּ צָפוֹנָה.
כְּשֶׁהִגִּיעוּ לַקֹּטֶב הַצְּפוֹנִי, רָאוּ מַחֲזֵה מְשֻׁנֶּה. בְּמָקוֹם הַקֶּרַח הַלָּבָן, המַיִם היו נוֹזְלִים אֲפִלּוּ שֶׁהָיָה קַר מְאֹד – מִינוּס שְׁלוֹשִׁים וְחָמֵשׁ מַעֲלוֹת, כִּמְעַט פִּי שְׁתַּיִם יוֹתֵר קַר מֵהַמַּקְפִּיא שֶׁבַּבַּיִת!
"מָה קוֹרֶה פֹּה?" שָׁאַל אֵלִי. "הַמַּיִם אֲמוּרִים לִקְפֹּא בְּאֶפֶס מַעֲלוֹת, אֲבָל כָּאן הֵם עֲדַיִן נוֹזְלִיִּים אֲפִלּוּ שֶׁקַּר הַרְבֵּה יוֹתֵר!"
"בּוֹאוּ אַחֲרַי," נִשְׁמַע קוֹל קְטַנְטַן. הֵם הִסְתּוֹבְבוּ וְרָאוּ טִפַּת מַיִם קְטַנָּה וַחֲמוּדָה "אֲנִי מַיְקוֹ, שְׁלִיחַ מוֹעֶצֶת הַמַּיִם. הַמּוֹעָצָה מְחַכָּה לָכֶם!"
רַק בְּמֶרְכַּז הַקֹּטֶב הַצְּפוּנִים, שָׁם הַטֶּמְפֵּרָטוּרָה מֵעַל אַרְבָּעִים מַעֲלוֹת, הַכֹּל הָיָה קֶרַח,
מַיְקוֹ שֶׁהפך כְּבָר לגָּבִישׁ קֶרַח קָסוּם וּמַדְהִים בְּיָפְיוֹ, הוֹבִיל אוֹתָם אֶל תּוֹךְ אַרְמוֹן קְרִיסְטָלִי מַזְהִיר שֶׁנִּרְאָה כְּמוֹ אֶבֶן כְּחֻלָּה עֲנָקִית. בְּתוֹכוֹ יָשְׁבוּ גְּבִישֵׁי קֶרַח בְּמַעֲגָל וְהִתְלַחֲשׁוּ בְּכַעַס.
"בָּרֻכִּים הַבָּאִים לְמוֹעֶצֶת הַמַּיִם," אָמְרָה גְּבִישִׁית קֶרַח עִם עֵינַיִם זוֹהֲרוֹת. "אֲנִי מַיְמָה, רֹאשׁ מוֹעֶצֶת הַמַּיִם."
"מָה קָרָה לַשֶּׁלֶג וְהַקֶּרַח, בְּכָל הָעוֹלָם?" שָׁאֲלָה אוֹרָה.
"הֶחְלַטְנוּ שֶׁאֲנַחְנוּ לֹא צְרִיכִים יוֹתֵר עֶזְרָה מֵאֲחֵרִים כְּדֵי לְהִתְגַּבֵּשׁ!" הִכְרִיזָה מַיְמָה. "מַסְפִּיק לְבַקֵּשׁ טוֹבוֹת מֵחֶלְקִיקֵי אָבָק וּמֵחַיְדַּקִּים! אֲנַחְנוּ רוֹצִים לְהִתְגַּבֵּשׁ לְבַד!"
עַד עַכְשָׁו כָּל גָּבִישׁ קֶרַח הָיָה נֶעֱזָר בְּגַרְגִּיר אָבָק אוֹ אֲפִלּוּ חַיְדַּק, וּמִתְגַּבֵּשׁ סְבִיבוֹ וְהוֹפֵךְ לִפְתִית קֶרַח, אֲבָל לֹא עוֹד, אֲנַחְנוּ לֹא צְרִיכִים טוֹבוֹת מֵחַיְדַּקִּים עֲלוּבִים!
"אֲבָל מַיְמָה," אֲמָרָה אוֹרָה בִּדְאָגָה, "אֲנִי יוֹדֶעַת מָה קוֹרֶה כְּשֶׁמַּיִם קוֹפְאִים. הֵם צְרִיכִים חֶלְקִיקִים קְטַנִּים כְּמוֹ אָבָק אוֹ אֲפִלּוּ חַיְדַּקִּים קְטַנְטַנִּים כְּדֵי לְהִתְגַּבֵּשׁ. בְּלִי הַחֶלְקִיקִים הָאֵלֶּה, הַמַּיִם יִשָּׁאֲרוּ נוֹזְלִיִּים אֲפִלּוּ כְּאשר קַּר מְאוֹד!"
"בְּדִיּוּק!" אָמְרָה מַיְמָה. " לָמָּה שֶׁאֲנַחְנוּ נִצְטָרֵךְ לְבַקֵּשׁ עֶזְרָה מֵחֶלְקִיקֵי אָבָק אוֹ חַיְדַּקִּים קְטַנְטַנִּים?
"אֲבָל תִּרְאוּ מָה קוֹרֶה בָּעוֹלָם!" קָרְאָה אוֹרָה. "הַצְּמָחִים מִתְיַבְּשִׁים וְהַדָּגִים נֶעֱלָמִים. בְּלִי שֶׁלֶג וְקֶרַח, הַכֹּל מִתְבַּלְבֵּל!"
לְפֶתַע נִשְׁמַע בָּאוּלָם קוֹל רָם וְעָמֹק
"שלום לחברי המועצה הקרים!" אמר הַקּוֹל עָמֹק.
"זֶה שַׂר הַמַּיִם, הַשָּׁלִיחַ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְכָל עִנְיְנֵי הַמַּיִם וְהַקֶּרַח בָּעוֹלָם" לָחַשׁ מַיְקוֹ לַיְּלָדִים.
אֵלִי וְאוֹרָה הִסְבִּירוּ לְשַׂר הַמַּיִם אֶת הַמַּצָּב בָּעוֹלָם.
"הַקְשִׁיבוּ לִי טוֹב," אָמַר הַשַּׂר לְמוֹעֶצֶת הַמַּיִם "אִם אַתֶּם לֹא תַּסְכִּימוּ לְהִתְגַּבֵּשׁ מִסָּבִיב לְחַיְדַּקִּים וְאָבָק, דְּבָרִים נוֹרָאִים יִקְרוּ: הַקְּרָחוֹנִים בְּקֹטֶב הַצְּפוֹנִי וּבְקֹטֶב הַדְּרוֹמִי יִמַּסּוּ וְיַצִּיפוּ אֶת כָּל הָעוֹלָם! הָהָרִים שֶׁמְּכֻסִּים שֶׁלֶג לֹא יַפְשִׁירוּ לְאַט וְהַנְּהָרוֹת יִשְׁטְפוּ בְּשֶׁטֶף אַדִּיר! וְהַדָּגִים? הַתְּכוּנָה הַמְּיֻחֶדֶת שֶׁל הַקֶּרַח לָצוּף עַל פְּנֵי מַיִם הִיא פֶּלֶא הַבְּרִיאָה. רַק כָּךְ הַדָּגִים יְכוֹלִים לִחְיוֹת מִתַּחַת לְשִׁכְבַת הַקֶּרַח בַּחֹרֶף!"
אֲבָל מַיְמָה הִמְשִׁיכָה לְהִתְעַקֵּשׁ. "לָמָּה שֶׁנַּעֲבֹד עִם אֲחֵרִים? אֲנַחְנוּ מַיִם – אֲנַחְנוּ הֲכִי חֲשׁוּבִים!"
אֵלִי חָשַׁב רֶגַע וְאָז אָמַר: "מַיְמָה, גַּם אֲנִי וְאוֹרָה אֲחוֹתִי שׁוֹנִים זֶה מִזּוֹ. אֲנִי – תָּמִיד בִּתְנוּעָה וְגם רַעֲשָׁנִי. וְאילו אחותי אוֹרָה,היא תמיד זוֹהֶרֶת וּמְאירָה. בְּלִי אוֹרָה, אֲנִי לֹא הָיִיתִי יָכוֹל לִהְיוֹת רָגוּעַ."
"וּבְלִי אֵלִי, הָיִיתִי מְפַחֶדֶת מִכָּל דָּבָר, הָיִיתִי אֲפִלּוּ מְפַחֶדֶת לְהַגִּיעַ לְכָאן," הוֹסִיפָה אוֹרָה. "וְתֵדְעוּ לָכֶם שֶׁאֲפִלּוּ שֶׁאֲנַחְנוּ בְּנֵי אָדָם, נֵזֶר הַבְּרִיאָה, בְּלִי הַמַּיִם אֲנַחְנוּ לֹא יְכוֹלִים לִחְיוֹת אֲפִלּוּ יוֹם אֶחָד!"
הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה גָּרְמוּ לְמַיְּמָהּ לְהִסְתַּכֵּל לְמַטָּה בְּמַחְשָׁבָה. "אֵלֶּה דְּבָרִים שֶׁלֹּא חָשַׁבְנוּ עֲלֵיהֶם," הוֹדְתָה בְּקוֹל שָׁקֵט.
"פֶּלֶא הַבְּרִיאָה הוּא שֶׁכֻּלָּנוּ צְרִיכִים זֶה אֶת זֶה," אָמַר שַׂר הַמַּיִם בְּחָכְמָה. "ה' בָּרָא אֶת הָעוֹלָם כָּךְ שֶׁהַדְּבָרִים עוֹבְדִים טוֹב רַק כַּאֲשֶׁר כֻּלָּם מְשַׁתְּפִים פְּעֻלָּה, בְּיַחַד, בְּלִי גַּאֲוָה . הַמַּיִם צְרִיכִים אֶת חֶלְקִיקֵי הָאָבָק וְהַחַיְדַּקִּים כְּדֵי לְהִתְגַּבֵּשׁ לַקֶּרַח, וְהָעוֹלָם צָרִיךְ אֶת הַקֶּרַח שֶׁיָּצוּף עַל הַמַּיִם כְּדֵי לִשְׁמֹר עַל הַחַיִּים שֶׁמִּתַּחַת. וְעוֹד דָּבָר מְיֻחָד – הַקֶּרַח קַל יוֹתֵר מֵהַמַּיִם, וְלָכֵן הוּא צָף! שהקרח היה שוקע – הַכֹּל הָיָה קוֹפֵא וְהַחַיִּים בַּמַּיִם הָיוּ נֶעֱלָמִים!"
מַיְמָה חָשְׁבָה רֶגַע וְאָז הִנְהֲנָה לְאִטָּהּ. "אַתָּה צוֹדֵק. אֲנַחְנוּ מְיֻחָדִים בִּגְלַל שֶׁאֲנַחְנוּ עוֹזְרִים לַאֲחֵרִים!"
"אֲנַחְנוּ מַסְכִּימִים!" הִכְרִיזָה מַיְמָה בְּקוֹל רָם. "נַחֲזֹר לְהִתְגַּבֵּשׁ עִם עֶזְרַת חֶלְקִיקֵי הָאָבָק וְהַחַיְדַּקִּים! זֶה נוֹתֵן לָנוּ כֹּחַ מְיֻחָד, לְקַיֵּם אֶת כָּל הַחַיִּים בָּעוֹלָם!"
מִיָּד, נִרְאֲתָה בְּמֶרְכַּז הָאוּלָם טִפַּת מַיִם עֲנָקִית וּבְתוֹכָהּ חֶלְקִיק אָבָק קָטָן. הַמַּיְמָה וְכָל הַמּוֹעָצָה הִתְאַסְּפוּ סְבִיבוֹ, הִתְחִילוּ לְהִסְתַּדֵּר בְּצוּרַת מְשֻׁשֶּׁה מֻשְׁלָם.
"תִּרְאוּ מָה קוֹרֶה!" אָמַר שַׂר הַמַּיִם. "תִּרְאוּ אֶת הַמְּשֻׁשֶּׁה הַגְּבִישִׁי הַמַּדְהִים הַזֶּה, אַתֶּם יוֹדְעִים יְלָדִים? מִתּוֹךְ טְרִילְיוֹנֵי גְּבִישֵׁי קֶרַח שֶׁיֵּשׁ בָּעוֹלָם, אֵין אֲפִלּוּ גָּבִישׁ קֶרַח אֶחָד שֶׁדּוֹמֶה לַחֲבֵרוֹ,
מִבְּעַד לַחַלּוֹנוֹת הַגְּבִישִׁיִּים, אֵלִי וְאוֹרָהּ רָאוּ אֵיךְ הֶעֲנָנִים בַּשָּׁמַיִם מִתְמַלְּאִים בִּפְתִיתֵי שֶׁלֶג מַזְהִירִים.
"הִצְלַחְנוּ!" קָרְאוּ.
אֶבֶן הַפְּלָאוֹת שׁוּב הֵחֵלָּה לִזְהֹר, וּלְפֶתַע הֵם מָצְאוּ אֶת עַצְמָם בִּגְדָלָם הָרָגִיל, בְּחַדְרָם, מַבִּיטִים דֶּרֶךְ הַחַלּוֹן.
בַּחוּץ יָרְדוּ פְּתִיתֵי שֶׁלֶג נֶהֱדָרִים, וּבְרֵכַת הַדָּגִים הֵחֵלָּה לְהִתְכַּסּוֹת שׁוּב בְּשִׁכְבַת קֶרַח דַּקָּה.
"פְּתִיתֵי הַשֶּׁלֶג נִרְאִים כְּמוֹ יְצִירוֹת אָמָּנוּת!" לָחֲשָׁה אוֹרָה.
"וְכֻלָּם צְרִיכִים זֶה אֶת זֶה," חִיְּכָה אוֹרָה. "הַמַּיִם צְרִיכִים אֶת הָאָבָק, הָאֲנָשִׁים צְרִיכִים אֶת הַמַּיִם, וְכָל הַיְּקוּם עוֹבֵד יַחַד! בְּדִיּוּק כָּמוֹנוּ!"
אֶבֶן הַפְּלָאוֹת נָחָה עַל הַשֻּׁלְחָן, זוֹהֶרֶת בְּנַחַת. הַמְּשִׂימָה הִצְלִיחָה – וְהַפֶּלֶא הַמֻּפְלָא שֶׁל הַמַּיִם יַמְשִׁיךְ לְהַחֲיוֹת אֶת כָּל הָעוֹלָם!
