בַּבֹּקֶר שֶׁל יוֹם הַהַצָּגָה, הָעוֹלָם בַּחוּץ הָיָה טָרוּד וְרוֹעֵשׁ, אֲבָל בַּבַּיִת שֶׁל טוֹבִיָּה, שָׁרְרָה דְמָמָה דַקָּה. טוֹבִיָּה הִתְעוֹרֵר לְבַדּוֹ, מוּקְדָם מֵהַשָּׁעוֹן הַמְעוֹרֵר. הוּא זָכַר: הַיּוֹם הוּא יִהְיֶה פַּרְעֹה בַּהַצָּגַת פֶּסַח בַּגַּן! פַּרְעֹה, הַמֶּלֶךְ הֶחָזָק וְהֶעָצוּם! וְאַבָּא הֵכִין עִם אִמָּא תַּחְפֹּשֶׂת מַדְהִימָה עִם כֶּתֶר מְנַצְנֵץ וְגְלִימָה אֲדֻמָּה.
אֲבָל הָיָה מַשֶּׁהוּ מוּזָר בַּבַּיִת. שֶׁקֶט. טוֹבִיָּה הִצִּיץ לְחֶדֶר הַהוֹרִים. אִמָּא שָׁכְבָה שָׁם, עֵינֶיהָ עֲצוּמוֹת, וְאַבָּא לָחַשׁ: "שָׁלוֹם בּוֹקֶר, גִּבּוֹר. אִמָּא קְצָת חוֹלָה הַיּוֹם, הִיא צְרִיכָה לָנוּחַ. תּוּכַל לְהִתְאַרְגֵּן לְבַד הַבֹּקֶר? אֲנִי אָבִיא אֶת הַתַּחְפֹּשֶׂת אַחֲרֵי שֶׁאֲנִי מַעֲבִיר אֶת רוּתִי לַגָּן."
טוֹבִיָּה הִרְגִּישׁ כְּמוֹ גָּדוֹל. ילֶד אַחֲרָאִי. "בְּוַדַּאי, אַבָּא. אֲנִי אֶתְאַרְגֵּן בְּשֶׁקֶט."
גַּם רוּתִי, הָאָחוֹת הַקְּטַנָּה, הֵבִינָה שֶׁצָּרִיךְ לִהְיוֹת בְּשֶׁקֶט. טוֹבִיָּה הֵכִין לָהּ דָּגָנֵי בֹּקֶר בְּלִי שֶׁהִיא בִּקְּשָׁה, וַאֲפִלּוּ פּוֹרֵר לָהּ קַלָּה אֶת הַבַּנָּנָה כְּמוֹ שֶׁהִיא אוֹהֶבֶת. אַבָּא חִיֵּךְ אֵלָיו. "אַתָּה אַחָד גָּדוֹל, טוֹבִיָּה. תִּתְאַרְגֵּן מַהֵר, וְאַחֲרֵי שֶׁאֲנִי מַעֲבִיר אֶת רוּתִי, אָבִיא לְךָ אֶת הַתַּחְפֹּשֶׂת לַגַּן."
טוֹבִיָּה הָיָה כֹּה גֵּאֶה בְּעַצְמוֹ. הוּא הִתְלַבֵּשׁ, צִחְצֵחַ שִׁנַּיִם, וְאַף הִסְפִּיק לְהָכִין כּוֹס תֵּה עִם דְּבַשׁ לְאִמָּא, שֶׁהִנִּיחַ עַל הַשִּׁדָּה לְיַד הַמִּטָּה שֶׁלָּהּ. כָּל זֶה בְּלִי לְהָעִיר אוֹתָהּ. אַחֲרֵי שֶׁאַבָּא וְרוּתִי יָצְאוּ, טוֹבִיָּה שָׂם אֶת תִּיק הַגַּן וְיָצָא לַתַּחֲנָה, גָּאֶה בְּעַצְמוֹ שֶׁהוּא מַצְלִיחַ לְהִתְאַרְגֵּן כְּמוֹ יֶלֶד גָּדוֹל לְבַד.
כְּשֶׁהִגִּיעַ לַגַּן, כָּל הַיְּלָדִים כְּבָר עָמְדוּ בְּתַחְפּוֹשׂוֹת: מֹשֶׁה עִם מַקֵּל אָרֹךְ, אַהֲרֹן עִם צִיץ מִנְּיָר כֶּסֶף, בְּנֵי יִשְׂרָאֵל עִם תִּיקִים וּמַקְלוֹת. טוֹבִיָּה הִסְתַּכֵּל עַל עַצְמוֹ בְּמַרְאָה, וְהִנֵּה הַהֶלֶם: הוּא עוֹד בַּפִּיגָ'מָה! פִּיגָ'מָה כְּחֻלָּה עִם דֻּבִּים קְטַנִּים וּמְצַיְּצִים! בְּרֹב הַהִתְרַגְּשׁוּת וְהָאַחֲרָיוּת הוּא שָׁכַח לִבְדֹּק מָה הוּא לוֹבֵשׁ, וְהַתַּחְפֹּשֶׂת… הֲרֵי הַתַּחְפֹּשֶׂת אֲמוּרָה לְהַגִּיעַ עִם אַבָּא!
"הָהָהָהָ!" צָחַק יִצְחָק, הַיֶּלֶד שֶׁקִּבֵּל אֶת תַּפְקִיד מֹשֶׁה. "טוֹבִיָּה בָּא בַּפִּיגָ'מָה! טוֹבִיָּה הַיָּשֵׁן! פַּרְעֹה-פִּיגָ'מָה!"
הַבּוּשָׁה צָבְעָה אֶת פָּנָיו שֶׁל טוֹבִיָּה בְּאָדֹם לוֹהֵט. לֹא כָּךְ דִּמְיֵן אֶת תַּפְקִיד הַמֶּלֶךְ. רַגְלָיו רָצוּ לְהִתְחַבֵּא מִתַּחַת לְאֵיזֶה שֻׁלְחָן, וַאֲפִלּוּ תִּקְתֵּק בְּמֹחוֹ הָרַעְיוֹן לִבְרֹחַ חֲזָרָה הַבַּיְתָה…
פִּתְאוֹם צִלְצֵל הַטֶּלֶפוֹן שֶׁל הַגַּנֶּנֶת שׁוּלָה. אַבָּא שֶׁל טוֹבִיָּה מֵעֵבֶר לַקַּו, מְסַפֵּר שֶׁנִּתְקַע בַּפְּקָק אֵימָתָנִי, וְלֹא יַגִּיעַ בִּזְמַן לַהַצָּגָה. טוֹבִיָּה הִרְגִּישׁ כְּמוֹ בְּסִיּוּט הָפוּךְ: הוּא הַמֶּלֶךְ, אֲבָל בְּפִיגָ'מָה! וְאֵין שׁוּם סִכּוּי שֶׁאַבָּא יַגִּיעַ עִם הַתַּחְפֹּשֶׂת בִּזְמַן!
הַגַּנֶּנֶת שׁוּלָה נִסְּתָה לְנַחֵם אוֹתוֹ. "אוּלַי נַחְשֹׁב עַל רַעְיוֹן אַחֵר? אוּלַי תִּהְיֶה חַיָּל מִצְרִי בְּמָקוֹם פַּרְעֹה? אוֹ שֶׁנְּוַתֵּר עַל הַתַּחְפֹּשֶׂת?"
טוֹבִיָּה חָשׁ דְּמָעוֹת מְאַיְּמוֹת לְהוֹפִיעַ בְּזָוִיּוֹת עֵינָיו. לֹא רַק שֶׁהָיָה בְּפִיגָ'מָה, עַכְשָׁיו גַּם יִקְּחוּ מִמֶּנּוּ אֶת תַּפְקִיד פַּרְעֹה? אֵיךְ אֶפְשָׁר לִהְיוֹת כָּל כָּךְ גָּדוֹל וְאַחֲרָאִי וְיַלְדוּתִי בְּאוֹתוֹ רֶגַע?
וְאָז, כְּמוֹ קוֹל דַּק וְרַךְ בְּלִבּוֹ, הִרְגִּישׁ טוֹבִיָּה אֶת מַר חִיּוּךְ לוֹחֵשׁ לוֹ רַעְיוֹן. לֹא קוֹל מַמָּשׁ, אֶלָּא מַחֲשָׁבָה בְּהִירָה שֶׁפִּתְאוֹם נִדְלְקָה כְּמוֹ נוּרָה קְטַנָּה: "פַּרְעֹה קָם בַּלַּיְלָה!" כֵּן! בְּדִיּוּק כָּךְ הָיָה בִּיצִיאַת מִצְרַיִם – פַּרְעֹה הִתְעוֹרֵר בְּבֶהָלָה בָּאֶמְצַע הַלַּיְלָה כְּשֶׁהִגִּיעָה מַכַּת בְּכוֹרוֹת!
טוֹבִיָּה הֵרִים אֶת רֹאשׁוֹ, פִּתְאוֹם מַרְגִּישׁ גַּם פַּרְעֹה וְגַם גִּבּוֹר. "גַּנֶּנֶת שׁוּלָה," הוּא אָמַר בְּקוֹל שֶׁהִתְחִיל חֲלוּשׁ אֲבָל הִתְחַזֵּק עִם כָּל מִלָּה, "הֲרֵי בַּהַגָּדָה כָּתוּב שֶׁפַּרְעֹה קָם בַּלַּיְלָה כְּשֶׁהָיְתָה מַכַּת בְּכוֹרוֹת. אָז… אוּלַי הַפִּיגָ'מָה שֶׁלִּי הִיא בִּכְלָל מַמָּשׁ מַה שֶׁצָּרִיךְ?"
עֵינֵי הַגַּנֶּנֶת שׁוּלָה נִפְקְחוּ בְּהַפְתָּעָה, וְאָז הִצְטַמְצְמוּ בַּחֲיוּךְ. "אֵיזֶה רַעְיוֹן מְבְרִיק, טוֹבִיָּה! בֶּאֱמֶת, 'וַיָּקָם פַּרְעֹה לַיְלָה'! פַּרְעֹה נֶחֱרַד מִשְּׁנָתוֹ, הִתְעוֹרֵר בַּלַּיְלָה בְּבֶהָלָה כְּשֶׁשָּׁמַע עַל מַכַּת בְּכוֹרוֹת! זוֹ בְּדִיּוּק הַתַּחְפֹּשֶׂת הַנְּכוֹנָה! פַּרְעֹה שֶׁהִתְעוֹרֵר בַּלַּיְלָה! מַמָּשׁ בַּפִּיגָ'מָה שֶׁלּוֹ!"
הַנְּקֻדָּה הַמְּבִיכָה פִּתְאוֹם הָפְכָה לַנְּקֻדָּה הַחֲזָקָה בְּיוֹתֵר בַּהַצָּגָה. הַגַּנֶּנֶת הָפְכָה אֶת כָּל הַסְּצֶנָה לְסֶצְנַת הַלַּיְלָה שֶׁל מַכַּת בְּכוֹרוֹת. טוֹבִיָּה נִכְנַס לַתַּפְקִיד וְהָיָה פַּרְעֹה הֲכִי דְרָמָטִי שֶׁהָיָה אֵי פַּעַם בְּגַן – מִתְעוֹרֵר מִשְּׁנָתוֹ בְּבִיעוּתָה, מִתְחַבֵּט בַּפִּיגָ'מָה, מְשַׁפְשֵׁף אֶת עֵינָיו כְּמוֹ אָדָם שֶׁהוּקַם בְּבֶהָלָה. הָיָה זֶה הַסִּפּוּר הַנָּכוֹן בַּרֶגַע הַנָּכוֹן, וְזֶה עָבַד.
"קוּמוּ, צְאוּ מִתּוֹךְ עַמִּי!" הוּא קָרָא בְּקוֹל חָזָק, וְהַפִּיגָ'מָה פִּתְאוֹם נִרְאֲתָה כְּמוֹ תַּחְפֹּשֶׂת מַמָּשׁ מֻצְלַחַת וּמְדֻיֶּקֶת.
אֲפִלּוּ יִצְחָק, שֶׁקֹּדֶם צָחַק עָלָיו, לָחַשׁ לוֹ בְּאָזְנוֹ: "אַתָּה פַּרְעֹה הֲכִי טוֹב שֶׁהָיָה פֹּה אֵי פַּעַם!"
בְּסוֹף הַהַצָּגָה, הַגַּנֶּנֶת שׁוּלָה קָרְאָה לְכֻלָּם וְאָמְרָה: "יְלָדִים יְקָרִים, הַיּוֹם רָאִינוּ מַשֶּׁהוּ מְיֻחָד. טוֹבִיָּה לִמֵּד אוֹתָנוּ שִׁעוּר חָשׁוּב. לִפְעָמִים, כְּשֶׁיֵּשׁ לָנוּ אֶתְגָּר, ה' נוֹתֵן לָנוּ הַזְדַּמְּנוּת לִמְצֹא פִּתְרוֹן שֶׁהוּא אֲפִלּוּ יוֹתֵר טוֹב מִמָּה שֶׁתִּכְנַנּוּ!"
בְּדִיּוּק אָז, אַבָּא שֶׁל טוֹבִיָּה הִגִּיעַ, מְתַנְשֵׁף וּמְחַזִּיק אֶת הַתַּחְפֹּשֶׂת הַמְּפֹאֶרֶת בַּיָּדַיִם. "טוֹבִיָּה, אֲנִי כָּל כָּךְ מִצְטַעֵר! הַפְּקָק הָיָה נוֹרָא! הִגַּעְתִּי בְּרֶגַע הָאַחֲרוֹן!"
טוֹבִיָּה חִיֵּךְ חִיּוּךְ גָּדוֹל, מִסְתַּכֵּל עַל הַתַּחְפֹּשֶׂת הַיְּפֵהפִיָּה וְאַחַר כָּךְ עַל פִּיגָמַת הַדֻּבִּים שֶׁלּוֹ. "לֹא נוֹרָא, אַבָּא. דַּוְקָא טוֹב שֶׁנִּשְׁאַרְתִּי עִם הַפִּיגָ'מָה. יֵשׁ דְּבָרִים שֶׁנִּרְאִים כְּמוֹ טָעֻיּוֹת, אֲבָל בֶּאֱמֶת הֵם הַדֶּרֶךְ שֶׁל ה' לְהַרְאוֹת לָנוּ מַשֶּׁהוּ יוֹתֵר טוֹב!"
בַּדֶּרֶךְ הַבַּיְתָה, אַבָּא חִבֵּק אֶת טוֹבִיָּה. "אַתָּה יוֹדֵעַ, בִּגְלַל שֶׁהָיִיתָ כָּל כָּךְ אַחֲרָאִי וְלֹא הֵעַרְתָּ אֶת אִמָּא, יָצָא מַשֶּׁהוּ הַרְבֵּה יוֹתֵר טוֹב. זֶה מַזְכִּיר לִי אֶת הַמַּשְׁמָעוּת הָעֲמֻקָּה שֶׁל יְצִיאַת מִצְרַיִם – זֶה לֹא רַק סִפּוּר עַל לָצֵאת מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם, אֶלָּא גַּם עַל לָצֵאת מֵהַמְּצָרִים הַפְּרָטִיִּים שֶׁלָּנוּ, מֵהַפְּחָדִים וְהַבּוּשׁוֹת וְהַגְּבוּלוֹת שֶׁאֲנַחְנוּ שָׂמִים לְעַצְמֵנוּ."
"כְּמוֹ שֶׁיָּצָאתִי מֵהַבּוּשָׁה שֶׁלִּי עִם הַפִּיגָ'מָה?" שָׁאַל טוֹבִיָּה.
"בְּדִיּוּק!" אָמַר אַבָּא וְחִיֵּךְ. "בְּכָל פַּעַם שֶׁאָנוּ מִתְגַּבְּרִים עַל פַּחַד, אֲנַחְנוּ יוֹצְאִים קְצָת מִמִּצְרַיִם. וְאַבָּא שֶׁבַּשָּׁמַיִם תָּמִיד שָׁם לָתֵת לָנוּ עֶזְרָה, גַּם אִם הִיא מַגִּיעָה בְּצוּרָה מְפַתִּיעָה – כְּמוֹ פִּיגָ'מָה עִם דֻּבִּים קְטַנִּים!"
טוֹבִיָּה צָחַק וְחִבֵּק אֶת אַבָּא חֲזָרָה. "בֶּאֱמֶת? ה' שָׁלַח לִי אֶת הַפִּיגָ'מָה?"
"אַתָּה יוֹדֵעַ, טוֹבִיָּה," אָמַר אַבָּא, "יֵשׁ הַרְבֵּה דְּרָכִים שֶׁבָּהֶן ה' מְדַבֵּר אִתָּנוּ, וְלִפְעָמִים זֶה דַּוְקָא דֶּרֶךְ הַדְּבָרִים שֶׁנִּרְאִים כְּמוֹ טָעֻיּוֹת אוֹ בַּלָּגָן. מַה שֶׁבָּטוּחַ, הוּא אוֹהֵב אוֹתְךָ תָּמִיד, גַּם כְּשֶׁאַתָּה בְּפִיגָ'מָה וְגַם כְּשֶׁאַתָּה בְּתַחְפֹּשֶׂת מְפֹאֶרֶת."
"וְגַם כְּשֶׁאֲנִי עוֹשֶׂה טָעֻיּוֹת?" שָׁאַל טוֹבִיָּה.
"בִּמְיֻחָד כְּשֶׁאַתָּה עוֹשֶׂה טָעֻיּוֹת," חִיֵּךְ אַבָּא. "זֶה בָּרֶגַע הַזֶּה שֶׁאַתָּה צָרִיךְ לִזְכֹּר כַּמָּה הוּא אוֹהֵב אוֹתְךָ."
כְּשֶׁהִגִּיעוּ הַבַּיְתָה, טוֹבִיָּה רָץ לִרְאוֹת אֶת אִמָּא. הִיא כְּבָר הִרְגִּישָׁה יוֹתֵר טוֹב, וְחִיְּכָה כְּשֶׁשָּׁמְעָה אֶת סִפּוּר הַפִּיגָ'מָה. הַשֶּׁמֶשׁ כְּבָר שָׁקְעָה, וְהַשָּׁמַיִם הָיוּ צְבוּעִים בְּצִבְעֵי כָּתֹם וְאָדֹם.
טוֹבִיָּה יָצָא לַמִּרְפֶּסֶת, הִסְתַּכֵּל לְמַעְלָה וְלָחַשׁ: "תּוֹדָה לְךָ, אַבָּא שֶׁבַּשָּׁמַיִם, עַל הַפִּיגָ'מָה שֶׁלִּי וְעַל הַבַּלָּגָן שֶׁהָפַךְ לְבְרָכָה. אוּלַי זֶה מָה שֶׁקּוֹרֶה הַרְבֵּה פְּעָמִים – הַדְּבָרִים שֶׁנִּרְאִים לָנוּ כְּמוֹ מַכּוֹת, בֶּאֱמֶת יְכוֹלִים לִהְיוֹת יְצִיאַת מִצְרַיִם…"
וְכָכָה, טוֹבִיָּה יָצָא קְצָת מִמִּצְרַיִם בַּיּוֹם הַהוּא – לֹא בִּגְלַל שֶׁהָיָה לוֹ תַּחְפֹּשֶׂת מְפֹאֶרֶת, אֶלָּא דַּוְקָא בִּגְלַל פִּיג'ָמָה פְּשׁוּטָה עִם דֻּבִּים קְטַנִּים.
