סִפֵּר הָאֲדְמּוֹ"ר מֵהַרַדֶנְקָא שֶׁפַּעַם אחת שָׁהָה הָאֲדְמּוֹ"ר מִשִּׁינַוָוא בְּעִיר טִבְרְיָה, וּבֵקֶשׁ מִמֶּנּוּ בַּלָּן הַמִּקְוָה לְחַמֵּם עֲבוּרוֹ אֶת הַמִּקְוָה כִּי הָיָה קָר מְאֹד בַּחוּץ.
אוֹתוֹ בַּלָּן, שֶׁכְּבָר שָׁנִים רַבּוֹת לֹא זָכָה לִפְרִי בֶּטֶן,
חָשַׁב בְּלִבּוֹ שֶׁזוֹ הַזְּדַמְנוּת פָּז לְבַקֵּשׁ בְּרָכָה מֵהָאֲדְמּוֹ"ר. כְּשֶׁהָאֲדְמּוֹ"ר נִכְנַס לְהִטַּהֵר בַּמִּקְוָה, לָקַח לוֹ הַבַּלָּן אֶת בֶּגָדָיו עָל מֶנָת לְהַחֲזִירָם רַק לְאַחַר שֶׁהָרַבִּי יִתֵּן לוֹ בְּרָכָה.
בְּצֵאתוֹ שֶל הַרָבִּי מִן הַמִּקְוָה בִּקֵּשׁ הַבַּלָּן בְּתוֹקֵף שֶׁיְּבָרְכֵהוּ בֶּן, וְהָאֲדְמּוֹ"ר מִשִּׁינַוָוא נִסָּה לְהַסְבִּיר שֶׁאֵין בְּיָדוֹ לְהַבְטִיחַ דָּבָר. הָבָּלָן הֵחֵל לִבְכּוֹת שֶׁהוּא חַיָּב בֵּן, אַךְ הָרַבִּי שָׁב וְאָמַר שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לְהַבְטִיחַ דָּבָר.
וְאָז חָזַר הַבַּלָּן לְאַיֵּם שֶׁלֹּא יַחֲזִיר אֶת הַבְּגָדִים עַד שֶׁהָרַבִּי יְבָרֵךְ אוֹתוֹ. לְבַסּוֹף, הִסְכִּים הרָבָּי לְבָרֵךְ אוֹתוֹ שֶׁיִּזְכֶּה לְבֵן זָכָר.
ַאֲכַן, תּוֹךְ זְמַן לֹא רַב נוֹלַד לְאוֹתוֹ בַּלָּן בֵּן, כְּבִרְכָתוֹ שֶׁל הָרַבִּי. הָאֲדְמּוֹ"ר מֵהַרַדֶנְקָא סִפֵּר שֶׁפָּגַשׁ אֶת הַבֵּן שֶׁנּוֹלַד מֵאוֹתָהּ בְּרָכָה
"מעיינות החיים" אלול תשע"ד עמוד מב
