עַל מְנַת לְפַרְנֵס אֶת מִשְׁפַּחְתּוֹ, הָיָה רַבִּי שָׁלוֹם שַׁרְעַבִּי מוֹכֵר סְחוֹרָה בַּשּׁוּק, בְּדוּכַן רוֹכְלִים. יֹפִי פָּנָיו שֶׁל בֶּן הַשְּׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה מָשְׁכוּ אֶת עֵינָהּ שֶׁל אֵשֶׁת שֵׁיח עַרְבִי. קָרְאָה מַטְרוֹנָא זוֹ אֶת הָעֶלֶם הָרוֹכֵל אֶל בֵּיתָהּ עַל מְנַת שֶׁתִּקְּנוּ מִסְּחוֹרָתוֹ הַיָּפָה. בֵּיתָהּ שֶׁל אוֹתָהּ אִשָּׁה, בָּנוּי הָיָה עַל סֶלַע זָקוּף.
כְּאֵשׁ הֵבִין רַבִּי שָׁלוֹם שֶׁאוֹתָהּ מִרְשַׁעַת רוֹצָה לְהַחְטִיאוֹ בִּדְבַר עֲבֵרָה, הִסִּיחַ אֶת דַּעְתָּהּ, כְּאִלּוּ רוֹצֶה לִרְחֹץ רַגְלָיו, הָלַךְ לְחֶדֶר הַשֵּׁנִי וְקָפַץ לַתְּהוֹם דֶּרֶךְ הַחַלּוֹן, תּוֹךְ שֶׁהוּא נוֹדֵר, שֶׁאִם יִנָּצֵל, הוּא יַעֲלֶה לְאֶרֶץ הַקֹּדֶשׁ.
בְּדֶרֶךְ נֵס, נִצַּל רַבִּי שָׁלוֹם, וְעָלָה לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל.
אורות ממזרח עמ' לד.
