לְמָהָרָ"ל מִפְּרָאג הָיוּ וִכּוּחִים רַבִּים עִם הַכְּמָרִים אֲשֶׁר סְבִיבוֹתָיו. הַכְּמָרִים יָדְעוּ מִכּוֹחוֹ הֶעָצוּם שֶׁל הַמָּהָרָ"ל וּבִקְּשׁוּ מִמֶּנּוּ לְהוֹרִיד אֶת "אוֹתוֹ הָאִישׁ" עַל מְנַת שֶׁיִּוָּכַח בְּעַצְמוֹ כַּמָּה גָּדוֹל "אוֹתוֹ הָאִישׁ" בַּשָּׁמַיִם. הַמָּהָרָ"ל לֹא הִסְכִּים, בְּיוֹדְעוֹ שֶׁכַּאֲשֶׁר הַכְּמָרִים יִרְאוּ אֶת בּוּשָׁתוֹ מַצָּבוֹ הָרַע שֶׁל "אוֹתוֹ הָאִישׁ" יְקַנְּאוּ אֶת קִנְאָתוֹ, וְיִרְצוּ לִנְקֹם בְּמָהָרָ"ל. רַק לְאַחַר שֶׁהִבְטִיחוּ הַכְּמָרִים, שֶׁלֹּא יַעֲשׂוּ לוֹ דָּבָר, הוֹרִיד הַמָּהָרָ"ל אֶת "אוֹתוֹ הָאִישׁ". וְהָיָה הָרֶשַׁע מֻנָּח בְּקֻפְסָה מְלֵאָה צוֹאָה. וְכָעֲסוּ אוֹתָם כְּמָרִים עַד מְאוֹד, וְלֹא עָמְדוּ בְּדִבּוּרָם וְרָצוּ לִפְגֹּעַ בְּמָהָרָ"ל, שֶׁהָיָה בְּסַכָּנָה גְּדוֹלָה, וְנִצַּל בְּדֶרֶךְ נֵס.
מאת האדמור מהר"י מפשעווארסק. מופיע בספר "מפיהם ומפי כתבם", ח"ב עמ' ב'.
