אֶחָד מִשָּׂרֵי הַצָּבָא הָיָה קוֹנֶה סְחוֹרָה בְּהַקָּפָה בְּאֹפֶן קָבוּעַ. יוֹם אֶחָד פָּנָה אוֹתוֹ שַׂר צָבָא לְאִשְׁתּוֹ שֶׁל רַבִּי שְׁמוּאֵל שְׂטְרָאשׁוּן, וְאָמַר לָהּ שֶׁהוּא עוֹזֵב אֶת הָעִיר וְלָכֵן הוּא רוֹצֶה לְשַׁלֵּם אֶת כָּל חוֹבוֹתָיו. אַךְ תְּנַאי אֶחָד יֵשׁ לוֹ, שֶׁבַּעֲלָהּ יְאַשֵּׁר בַּחֲתִימַת יָדוֹ, שֶׁהַשַּׂר שִׁלֵּם אֶת כָּל חוֹבוֹתָיו. הָלְכָה הָאִשָּׁה לְבֵית הַמִּדְרָשׁ, לְבַקֵּשׁ מֵרַבִּי שְׁמוּאֵל, שֶׁיַּפְסִיק מִלִּמּוּדוֹ, וְיָבוֹא לַחֲנוּת עַל מְנַת לַחְתֹּם לְאוֹתוֹ שַׂר.
אָמַר לָהּ רַבִּי שְׁמוּאֵל: "טוֹב לִי תוֹרַת פִּיךָ מֵאַלְפֵי זָהָב וָכָסֶף, וְלָכֵן אֵינִי יָכוֹל לְהַפְסִיק מִלִּמּוּדֵי, וּמָה הָיִיתָ עוֹשֶׂה אִם הָיִיתִי כְּבָר מֵת וְאוֹתוֹ שַׂר הָיָה מַגִּיעַ אֵלַיִךְ, הַאִם הָיִיתָ יְכוֹלָה לְהוֹצִיא אוֹתִי מִקִּבְרֵי? אָז בָּרוּךְ ה' אֲנִי חַי, יוֹשֵׁב וְלוֹמֵד תּוֹרָה. אֲבָל לְהַפְסִיק אֶת הַלִּמּוּד בִּשְׁבִיל לַחְתֹּם לְאֵיזֶה שַׂר עִם שִׁגָּעוֹן, אֵינֶנִּי מוּכָן."
חָזְרָה הָאִשָּׁה לַחֲנוּת, וְאָמְרָה לְאוֹתוֹ הַשַּׂר אֶת מָה שֶׁבַּעֲלָהּ אָמַר. לְהַפְתָּעָתָהּ, מָצְאוּ הַדְּבָרִים חֵן בְּעֵינֵי הַשַּׂר, וְשִׁלֵּם בְּאֹפֶן מִיָּדִי אֶת כָּל חוֹבוֹתָיו.
מורי האומה חלק ד' עמ' 122
