פַּעַם אַחַת, כְּשֶׁבֵּית הַמִּקְדָּשׁ הַשֵּׁנִי הָיָה קַיָּם, חַי בִּירוּשָׁלַיִם אִישׁ בְּשֵׁם בּוֹנִי שֶׁהָיָה עָשִׁיר מְאוֹד, וְגַם צַדִּיק וְטוֹב לֵב! כֻּלָּם אָהֲבוּ אוֹתוֹ כִּי תָּמִיד עָזַר לַאֲחֵרִים.
יוֹם אֶחָד, אַלְפֵי אֲנָשִׁים הִגִּיעוּ לִירוּשָׁלַיִם לִכְבוֹד הַחַג. הֵם הָיוּ צְמֵאִים מְאוֹד, כִּי כָּל הַשָּׁנָה לֹא יָרַד גֶּשֶׁם,
פַּעַם לֹא הָיוּ בְּרָזִים. אִם לֹא הָיָה יוֹרֵד גֶּשֶׁם לֹא הָיָה לַאֲנָשִׁים מָה לֶאֱכֹל וּמָה לִשְׁתּוֹת!
"אוֹי לֹא!" קָרָא בּוֹנִי כְּשֶׁרָאָה יַלְדָּה קְטַנָּה מְלַקֶּקֶת אֶת שְׂפָתֶיהָ הַיְּבֵשׁוֹת. "אֵין טִפַּת מַיִם בְּכָל יְרוּשָׁלַיִם!"
הַשֶּׁמֶשׁ הִכְּתָה חָזָק בְּחֹם גָּדוֹל, וְהָאֲנָשִׁים הִתְיַבְּשׁוּ וְהָיוּ מַמָּשׁ מִסְכֵּנִים!
בּוֹנִי חָשַׁב וְחָשַׁב, וּפִתְאוֹם – בִּינְג! הִבְרִיק בְּמוֹחוֹ רַעְיוֹן. הוּא דִּלֵּג בִּמְהִירוּת לָאַרְמוֹן אָדוֹן עָשִׁיר בְּשֵׁם קוֹנְסְטַנְטִינוּס, שֶׁהָיָה גָּבוֹהַּ כְּמוֹ גִ'ירָפָה עִם פַּרְצוּף חָמוּץ כְּמוֹ לִימוֹן.
"שָׁלוֹם, אֲדוֹנִי הַמְּכֻבָּד!" קָרָא בּוֹנִי. "אֲנִי צָרִיךְ אֶת שְׁתֵּים-עֶשְׂרֵה מַעַיְנוֹת הַמַּיִם שֶׁלְּךָ, בְּבַקָּשָׁה-בְּבַקָּשָׁה-בְּבַקָּשָׁה!"
הָאָדוֹן הֶעָשִׁיר מָשַׁךְ בִּשְׂפָמוֹ הָאָרֹךְ וְהִסְתַּכֵּל עַל בּוֹנִי כְּאִלּוּ הָיָה נְמָלָה קְטַנְטַנָּה.
"וּמָה אֲקַבֵּל בִּתְמוּרָה?" שָׁאַל בְּקוֹל עָמֹק כְּמוֹ רַעַם.
"כְּשֶׁיֵּרֵד גֶּשֶׁם, אַחֲזִיר לָךְ אֶת כָּל הַמַּיִם!" הִבְטִיחַ בּוֹנִי. "וְאִם לֹא – אֶתֵּן לְךָ שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה כִּכְּרוֹת כֶּסֶף טָהוֹר!"
"הַמְּמָמֵמ," הִמְהֵם הָאָדוֹן, עֵינָיו נוֹצְצוֹת כְּמַטְבְּעוֹת. "בְּסֵדֶר! אֲבָל יֵשׁ לְךָ שָׁבוּעַ אֶחָד – לֹא רֶגַע אֶחָד יוֹתֵר! אִם תּוֹךְ שָׁבוּעַ בְּדִיּוּק לֹא תַּחֲזִיר לִי אֶת הַמַּיִם, תִּהְיֶה חַיָּב לִי אֶת כָּל הַכֶּסֶף!"
בּוֹנִי רָץ מַהֵר-מַהֵר-מַהֵר וְהֵבִיא עֲגָלוֹת עֲנָקִיּוֹת עִם חָבִיּוֹת מַיִם, מֵהַמַּעֲיָנוֹת שֶׁל אָדוֹן קוֹנְסְטַנְטִינוּס. הַיְּלָדִים קָפְצוּ מִשִּׂמְחָה וְהַמְּבֻגָּרִים מָחֲאוּ כַּפַּיִם בְּהִתְרַגְּשׁוּת, סוֹף סוֹף הָיוּ מַיִם לְעוֹלֵי הָרֶגֶל לְבֵית הַמִּקְדָּשׁ.
עָבְרוּ יוֹם וְעוֹד יוֹמַיִם, וּכְבָר הִגִּיעַ הַיּוֹם שֶׁבּוֹ בּוֹנִי הָיָה חַיָּב לְהַחֲזִיר אֶת כָּל הַמַּיִם לַמַּעֲיָנוֹת שֶׁל הָאָדוֹן. הִגִּיעָה שְׁעַת הַצָּהֳרַיִם וּפִתְאוֹם נִשְׁמְעוּ דְּפִיקוֹת חֲזָקוֹת בַּדֶּלֶת:
"בּוֹנִי! תַּחֲזִיר אֶת הַמַּיִם מִיָּד אוֹ שֶׁתְּשַׁלֵּם אֶת הַכֶּסֶף!" צָעַק הַשָּׁלִיחַ שֶׁל הָאָדוֹן, פָּנָיו אֲדֻמּוֹת כְּעַגְבָנִיָּה.
"תִּסְתַּלֵּק מִכָּאן", עָנָה לוֹ בּוֹנִי, "הַשֶּׁמֶשׁ עֲדַיִן גָּבוֹהַּ בַּשָּׁמַיִם!"
אֲבָל הַלֵּב שֶׁל בּוֹנִי הִתְחִיל לִדְפֹּק! הוּא הִבִּיט לַשָּׁמַיִם הַכְּחֻלִּים. לֹא הָיָה אֲפִלּוּ עָנָן קְטַנְטַן אֶחָד!
הָאָדוֹן הֶעָשִׁיר צָחַק צְחוֹק רָם – "הָא-הָא-הָא! שָׁנָה שְׁלֵמָה לֹא יָרַד גֶּשֶׁם, וְאַתָּה חוֹשֵׁב שֶׁיֵּרֵד הַיּוֹם גֶּשֶׁם? אֵיזֶה טִפְּשׁוֹן!" הוּא הִתְפּוֹצֵץ מִצְּחוֹק וְהָלַךְ לְבֵית הַמֶּרְחָץ, בָּטוּחַ שֶׁהוּא יַרְוִיחַ הַיּוֹם הֲמוֹן כֶּסֶף.
בּוֹנִי, עִם לֵב כָּבֵד כְּמוֹ אֶבֶן גְּדוֹלָה, רָץ לְבֵית הַמִּקְדָּשׁ. הוּא עָטַף אֶת עַצְמוֹ בְּטַלִּית רַכָּה וְעָצַם אֶת עֵינָיו חָזָק-חָזָק-חָזָק.
"רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם," לָחַשׁ, וְקוֹלוֹ רָעַד כְּמוֹ עָלָה בָּרוּחַ, "לֹא רָצִיתִי כָּבוֹד אוֹ מַתָּנוֹת. כָּל מָה שֶׁרָצִיתִי זֶה, שֶׁהַיְּהוּדִים שֶׁעוֹלִים לְבֵית הַמִּקְדָּשׁ לֹא יִהְיוּ צְמֵאִים. אָנָּא, בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים שְׁלַח גֶּשֶׁם שֶׁיְּמַלֵּא אֶת הַמַּעֲיָנוֹת שֶׁל הָאָדוֹן הַשַּׁחְצָן!"
וְאָז קָרָה דָּבָר מַדְהִים!
פִּתְאוֹם – קְרָאק-בּוּם-בַּאנְג! – הָרָעִים רַעַם עֲנָק שֶׁהִרְעִיד אֶת כָּל הָעִיר! הַיְּלָדִים עַל הַיָּדַיִם שֶׁל הַהוֹרִים, וְהַמְּבֻגָּרִים הִסְתַּכְּלוּ לְמַעְלָה בְּפֶה פָּעוּר.
עַנְנֵי עֲנָק שְׁחֹרִים כְּמוֹ לַיְלָה, הִתְגַּלְגְּלוּ בַּשָּׁמַיִם – גָּרררר! וְהַגֶּשֶׁם הִתְחִיל לָרֶדֶת כְּמוֹ מִילְיוֹן תֻּפִּים קְטַנִּים!
הַגֶּשֶׁם הָיָה כָּל כָּךְ חָזָק, עַד שֶׁהַמַּיִם מִלְּאוּ אֶת כָּל הַבְּאֵרוֹת וְהַמַּעֲיָנוֹת, גָּלְשׁוּ הַחוּצָה, וְהָפְכוּ לַנְּחָלִים קְטַנִּים שֶׁרָקְדוּ בָּרְחוֹבוֹת .
כְּשֶׁהָאָדוֹן הֶעָשִׁיר יָצָא מִבֵּית הַמֶּרְחָץ, הוּא נִהְיָה רָטֹב כְּמוֹ דָּג! שְׂעָרוֹ נִדְבַּק לְרֹאשׁוֹ וּבְגָדָיו נָטְפוּ – טֶפ-טֶפ-טֶפ!
"הִצְלַחְתָּ!" הוּא נֵאָלֵץ לְהוֹדוֹת, פִּיו עָקוּם בְּהַפְתָּעָה. "אֲנִי יוֹדֵעַ, שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הוֹרִיד אֶת הַגֶּשֶׁם רַק בִּשְׁבִילְךָ, אֲבָל…" – וְהוּא הִצְבִּיעַ עַל הַשֶּׁמֶשׁ הַנֶּעֱלֶמֶת – "הַגֶּשֶׁם יָרַד אַחֲרֵי שֶׁשָּׁקְעָה הַשֶּׁמֶשׁ! עֲדַיִן אַתָּה חַיָּב לִי אֶת כָּל הַכֶּסֶף!"
בּוֹנִי הִרְגִּישׁ כְּאִלּוּ כַּדּוּר עֲנָק נִתְקַע בִּגְרוֹנוֹ. הוּא חָזַר בִּמְהִירוּת לְבֵית הַמִּקְדָּשׁ וְהִתְפַּלֵּל שׁוּב, עִם כָּל הַלֵּב שֶׁלּוֹ.
"רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, הַרְאֵה שֶׁאַתָּה אוֹהֵב אוֹתִי וְאֶת כָּל הַיְּהוּדִים, שֶׁהֵם הַיְּלָדִים שֶׁלְּךָ שֶׁעוֹלִים לְבֵית מִקְדָּשֶׁךָ!"
וְאָז – פִּתְאוֹם- הַשֶּׁמֶשׁ, שֶׁכְּבָר נֶעֶלְמָה, פִּתְאוֹם זִנְּקָה בַּחֲזָרָה לַשָּׁמַיִם! הִיא זָרְחָה בְּאוֹר זָהֹב בּוֹהֵק כָּל כָּךְ, שֶׁכֻּלָּם הָיוּ צְרִיכִים לְהָצֵל עַל הָעֵינַיִם – !
הָאָדוֹן הֶעָשִׁיר נָפַל עַל הַבִּרְכַּיִם, פִּיו פָּעוּר כִּמְעָרָה. "זֶה… זֶה… בִּלְתִּי אֶפְשָׁרִי!" הוּא גִּמְגֵּם, עֵינָיו גְּדוֹלוֹת כְּמוֹ צַלָּחוֹת. "אַתָּה… אַתָּה חַיָּב לִי כֶּסֶף, אֲבָל מָה אֲנִי יָכוֹל לַעֲשׂוֹת שֶׁכָּל הָעָם רָאָה אֶת הַשֶּׁמֶשׁ זוֹרַחַת?!!"
מֵאוֹתוֹ יוֹם, כֻּלָּם שִׁנּוּ אֶת הַשֵּׁם שֶׁל בּוֹנִי, וְקָרְאוּ לוֹ "נַקְדִּימוֹן", כִּי הַשֶּׁמֶשׁ חָזְרָה וְזָרְחָה (נִקְדְּמָה) רַק בִּשְׁבִילוֹ!
וְזֶהוּ הַסִּפּוּר הָאֲמִתִּי עַל נַקְדִּימוֹן בֶּן גּוּרְיוֹן, הָאִישׁ הַמַּדְהִים שֶׁאֲפִלּוּ הַשֶּׁמֶשׁ רָצְתָה לַעֲזֹר לוֹ! וְהוּא מְלַמֵּד אוֹתָנוּ שֶׁכְּשֶׁעוֹזְרִים לַאֲחֵרִים בְּלֵב מָלֵא אַהֲבָה, יְכוֹלִים לִקְרוֹת דְּבָרִים מֻפְלָאִים – אֲפִלּוּ נִסִּים! וְגַם לֹא פָּחוֹת חָשׁוּב, שֶׂה' מְאוֹד רוֹצֶה לְהַרְאוֹת לָנוּ כַּמָּה שֶׁהוּא אוֹהֵב אוֹתָנוּ!
עַל פִּי הַגְּמָרָא בְּתַעֲנִית דַּף יט:
