הבעיה הגדולה

שְׁלוֹשָׁה מֵהַנִּסִּים הַמֻּפְלָאִים שֶׁהִצִּילוּ אֶת יִשְׂרָאֵל בְּמִלְחֶמֶת שֵׁשֶׁת הַיָּמִים

בְּחֹדֶשׁ אִיָּר תַּשְׁכָּ"ז עַם יִשְׂרָאֵל הָיָה בְּמַצָּב קָשֶׁה מְאוֹד. מִצְרַיִם, סוּרְיָה, יַרְדֵּן, עִירָק וְעֶרֶב הַסָּעוּדִית, הֵכִינוּ צְבָאוֹת עֲנָקִיִּים וְאִיְּמוּ: "אֲנַחְנוּ הוֹלְכִים לְהַשְׁמִיד אֶת יִשְׂרָאֵל!"

לְמִצְרַיִם לְבַדָּהּ הָיוּ כִּמְעַט 400 מְטוֹסֵי קְרָב שֶׁיָּכְלוּ לְהַפְצִיץ אֶת תֵּל אָבִיב, חֵיפָה וְכָל הֶעָרִים בְּיִשְׂרָאֵל. זֶה הָיָה מַפְחִיד מְאוֹד.

חֵיל הָאֲוִיר הַיִּשְׂרְאֵלִי הֵכִין תָּכְנִית סוֹדִית שֶׁקָּרְאוּ לָהּ "מִבְצַע מוֹקֵד". הָרַעֲיוֹן הָיָה פָּשׁוּט אֲבָל מְסֻכָּן: לִתְקֹף אֶת כָּל שְׂדוֹת הַתְּעוּפָה הַמִּצְרִיִּים בְּאוֹתוֹ רֶגַע, לִפְנֵי שֶׁהַמִּצְרִים יָבִינוּ מָה קוֹרֶה.

בְּיוֹם שֵׁנִי, כו בְּאִיָּר תַּשְׁכָּ"ז, בְּשָׁעָה 7:14 בַּבֹּקֶר, 197 מְטוֹסִים יִשְׂרְאֵלִיִּים הִמְרִיאוּ יַחַד. הֵם טָסוּ נָמוּךְ מְאוֹד, כִּמְעַט עַל הַקַּרְקַע, כְּדֵי שׁהמכ"מַיִם לֹא יְגַלּוּ אוֹתָם.

וְאָז קָרוּ שְׁלוֹשָׁה נִסִּים מַדְהִימִים!

הַנֵּס הָרִאשׁוֹן – הַהַתְרָעָה שֶׁלֹּא עָזְרָה

בְּמַכָּ"ם יַרְדֵּנִי עַל הַר הַגִּלְעָד יָשְׁבוּ חַיָּלִים יַרְדֵּנִיִּים שֶׁהִבְחִינוּ בַּמְּטוֹסִים הַיְּהוּדִיִּים.

"אוֹיוֹי!" הֵם צָעֲקוּ. "היָהוּד טָסִים לְכִוּוּן מִצְרַיִם! הֵם בֶּטַח הוֹלְכִים לִתְקֹף!"

הַחַיָּל הַיַּרְדֵּנִי מִהֵר לִשְׁלֹחַ הוֹדָעָה לְמִצְרַיִם: "זְהִירוּת! תְּקִיפָה שֶׁל הֲמוֹנֵי מְטוֹסִים יְהוּדִיִּים בַּדֶּרֶךְ!"

אֲבָל הַנֵּס הָרִאשׁוֹן קָרָה!

הַמִּצְרִים הֶחְלִיפוּ אֶת הַצֹּפֶן שֶׁלָּהֶם יוֹם קֹדֶם, וְהַחַיָּלִים במכ"מ לֹא יָדְעוּ אֶת הַקּוֹד הֶחָדָשׁ. הַהוֹדָעָה הִגִּיעָה, אֲבָל אַף אֶחָד לֹא הֵבִין אוֹתָהּ! הֵם חָשְׁבוּ שֶׁזֶּה רַק רַעַשׁ.

הַנֵּס הַשֵּׁנִי – הַפְּקֻדָּה הַמּוּזָרָה

בְּדִיּוּק בְּאוֹתָהּ שָׁעָה, שְׁלוֹשָׁה מְטוֹסִים מִצְרִיִּים חֲשׁוּבִים מְאוֹד טָסוּ בַּשָּׁמַיִם:

בְּמָטוֹס רִאשׁוֹן: עַבְּד אֶל-חַכִּים עַאמֶר – שַׂר הַהֲגָנָה הַמִּצְרִי (הַבּוֹס שֶׁל כָּל הַצָּבָא!) עִם מְפַקֵּד חֵיל הָאֲוִיר וּקְצִינִים בְּכִירִים.

בְּמָטוֹס שֵׁנִי: רֹאשׁ מֶמְשֶׁלֶת עִירָאק עִם גֵּנֵרָל רוּסִי.

בְּמָטוֹס שְׁלִישִׁי: חַיָּלֵי קוֹמַנְדּוֹ מְיֻחָדִים.

כְּדֵי לְהָגֵן עַל הַמְּטוֹסִים הַחֲשׁוּבִים הָאֵלֶּה, הַפִּקּוּד הַמִּצְרִי נָתַן פְּקֻדָּה לְכָל הַחַיָּלִים: "אָסוּר לִירוֹת עַל שׁוּם מָטוֹס! זֶה כְּדֵי שֶׁלֹּא נִפְגַּע בַּמְּטוֹסִים שֶׁלָּנוּ!"

זֶה הָיָה הַנֵּס הַשֵּׁנִי! כְּשֶׁהַמְּטוֹסִים הַיִּשְׂרְאֵלִיִּים הִגִּיעוּ, הַחַיָּלִים הַמִּצְרִיִּים רָאוּ אוֹתָם אֲבָל לֹא יָרוּ – הֵם חָשְׁבוּ שֶׁאוּלַי זֶה הַמְּטוֹסִים הַחֲשׁוּבִים שֶׁל הַמְּפַקְּדִים שֶׁל מִצְרַיִם!

הַמִּתְקָפָה הַמַּבְרִיקָה

בְּ-7:45 בְּדִיּוּק, כָּל הַמְּטוֹסִים הַיִּשְׂרְאֵלִיִּים הִגִּיעוּ יַחַד לְ-11 שְׂדוֹת תְּעוּפָה מִצְרִיִּים. תּוֹךְ 80 דַּקּוֹת הֵם הִשְׁמִידוּ כִּמְעַט אֶת כָּל הַמְּטוֹסִים הַמִּצְרִיִּים – 300 מְטוֹסִים נֶהֶרְסוּ עַל הַקַּרְקַע!

הַמִּצְרִים הָיוּ בְּהֶלֶם מֻחְלָט. "אֵיךְ זֶה קָרָה?!" הֵם צָעֲקוּ.

הַנֵּס הַשְּׁלִישִׁי – הַשֶּׁקֶר שֶׁהֵבִיא בְּרָכָה

לְמָחֳרָת, בַּיּוֹם הַשֵּׁנִי שֶׁל הַמִּלְחָמָה, נְשִׂיא מִצְרַיִם גָּמָאל נָאצֶר הָיָה כּוֹעֵס וּמְבֹהָל. בִּמְקוֹם לְהוֹדוֹת שֶׁהִפְסִיד, הוּא הֶחְלִיט לְשַׁקֵּר!

יִשְׂרָאֵל שָׁלְחָה הוֹדָעָה לְמֶלֶךְ יַרְדֵּן חוּסֵין: "אַל תִּכָּנֵס לְמִלְחָמָה! אֲנַחְנוּ לֹא רוֹצִים לְהִלָּחֵם אִתְּךָ!" הַמֶּמְשָׁלָה וְהַצָּבָא לֹא רָצוּ לִכְבֹּשׁ אֶת יְרוּשָׁלַיִם הָעַתִּיקָה, אֶת הַר הַבַּיִת וְאֶת יְהוּדָה וְשׁוֹמְרוֹן.

אֲבָל נָאצֶר הִתְקַשֵּׁר לְחוּסֵין וְשִׁקֵּר לוֹ: "חוּסֵין, חָבֵר! אֲנַחְנוּ מְנַצְּחִים! הַמְּטוֹסִים שֶׁלָּנוּ הָרְסוּ אֶת כָּל יִשְׂרָאֵל! בּוֹא תִּצְטָרֵף אֵלֵינוּ וּנְחַלֵּק אֶת הַשָּׁלָל, גַּם אַתָּה תְּקַבֵּל חֵלֶק מֵהָאָרֶץ שֶׁל הָיָהוּד!"

מֶלֶךְ יַרְדֵּן חוּסֵין הֶאֱמִין לוֹ. הוּא חָשַׁב: "וָואלָה! אִם הַמִּצְרִים מְנַצְּחִים, אֲנִי רוֹצֶה גַּם חֵלֶק!"

הוּא הוֹרָה לַחַיָּלִים שֶׁלּוֹ: "תִּירוּ עַל הַיָּהוּד! תִּתְקְפוּ אֶת יִשְׂרָאֵל!"

זֶה הָיָה הַנֵּס הַשְּׁלִישִׁי!

הַצָּבָא נֵאָלֵץ לָצֵאת לְמִלְחָמָה מוּל הַיַּרְדֵּנִים.
"אִם הֵם תּוֹקְפִים אוֹתָנוּ," אָמְרוּ מְפַקְּדֵי הַצָּבָא, "אֲנַחְנוּ נָגֵן עַל עַצְמֵנוּ!"

הַחַיָּלִים הַיִּשְׂרְאֵלִיִּים נִלְחֲמוּ בִּגְבוּרָה. אַחֲרֵי שְׁלוֹשָׁה יְמֵי קְרָבוֹת קָשִׁים, הֵם הִגִּיעוּ לָעִיר הָעַתִּיקָה שֶׁל יְרוּשָׁלַיִם.

בְּ-כ"ח בְּאִיָּר תַּשְׁכָּ"ז, הַחַיָּלִים פָּרְצוּ לְהַר הַבַּיִת וְכָבְשׁוּ אוֹתוֹ יַחַד עִם כָּל יְהוּדָה וְשׁוֹמְרוֹן.

כָּל עַם יִשְׂרָאֵל בָּכָה מִשִּׂמְחָה. אַחֲרֵי כִּמְעַט 2,000 שָׁנָה, הַיְּהוּדִים חָזְרוּ לִמְקוֹם בֵּית הַמִּקְדָּשׁ!

הַסּוֹף הַמָּתוֹק

בִּזְכוּת שְׁלֹשֶׁת הַנִּסִּים הָאֵלֶּה וְעוֹד כַּמָּה וְכַמָּה נִסִּים מֻפְלָאִים, יִשְׂרָאֵל נִצְּחָה שִׁשָּׁה צְבָאוֹת תּוֹךְ שִׁשָּׁה יָמִים.

עַם יִשְׂרָאֵל קִבֵּל מָה' אֶת יְרוּשָׁלַיִם, יְהוּדָה וְשׁוֹמְרוֹן, רָמַת הַגּוֹלָן וְסִינַי. אֲבָל הֲכִי חָשׁוּב – קִבַּלְנוּ אֶת הַר הַבַּיִת, מְקוֹמוֹ שֶׁל בֵּית הַמִּקְדָּשׁ- הַמָּקוֹם הֲכִי קָדוֹשׁ לַיְּהוּדִים!

הקב"ה עוֹבֵד בִּדְרָכִים מַפְתִּיעוֹת. לִפְעָמִים מָה שֶׁנִּרְאֶה כְּמוֹ הַדָּבָר הֲכִי רַע – מִתְגַּלֶּה שֶׁהוּא הַטּוֹב הֲכִי גָּדוֹל!