רבי זושא ורב העיירה

בָּעֲיָרָה הָעַתִּיקָה אָנִיפּוֹלִי חָיוּ שְׁנֵי רַבָּנִים מְיֻחָדִים: רַבִּי זוּשָׁא וְרַב הָעִיר.
רַבִּי זוּשָׁא גָּר בְּבַיִת קָטָן וְיָשָׁן. לֹא הָיוּ לוֹ הַרְבֵּה דְּבָרִים, וְהַשֻּׁלְחָן שֶׁלּוֹ הָיָה כִּמְעַט רֵיק בִּזְמַן אֲרוּחוֹת. אֲבָל מַשֶּׁהוּ מְיֻחָד הָיָה לוֹ – חִיּוּךְ עֲנָק שֶׁהֵאִיר אֶת כָּל פָּנָיו! כְּשֶׁרַבִּי זוּשָׁא הָלַךְ בָּרְחוֹב, הוּא הָיָה שַׂר שִׁירִים שְׂמֵחִים וְרוֹקֵד, וְהַיְּלָדִים אָהֲבוּ לִרְאוֹת אוֹתוֹ מַגִּיעַ.
רַב הָעִיר, לְעֻמַּת זֹאת, גָּר בְּבַיִת גָּדוֹל וּמְפֹאָר. הָיוּ לוֹ בְּגָדִים יָפִים וְאֹכֶל טָעִים עַל הַשֻּׁלְחָן, אֲבָל הוּא תָּמִיד נִרְאָה כּוֹעֵס. הַגַּבּוֹת שֶׁלּוֹ הָיוּ מְקֻמָּטוֹת וְהַפֶּה קָמוּץ. כְּשֶׁהוּא הָלַךְ בָּרְחוֹב, כֻּלָּם פִּנּוּ לוֹ דֶּרֶךְ כִּי פָּחֲדוּ קְצָת מֵהַפַּרְצוּף הַכּוֹעֵס שֶׁלּוֹ.
לַיְלָה אֶחָד, רַב הָעִיר לֹא הִצְלִיחַ לִישֹׁן. הוּא הִרְגִּישׁ שֶׁהַלֵּב שֶׁלּוֹ כָּבֵד, מָלֵא בְּכַעַס וְעֶצֶב. "אֵיךְ רַבִּי זוּשָׁא תָּמִיד שָׂמֵחַ?" שָׁאַל אֶת עַצְמוֹ, "הֲרֵי אֵין לוֹ כְּלוּם!, וַאֲנִי תָּמִיד כּוֹעֵס, לַמְרוֹת שֶׁיֵּשׁ לִי הַכֹּל??
בְּאֶמְצַע הַלַּיְלָה, רַב הָעִיר הֶחֱלִיט לְבַקֵּר אֶת רַבִּי זוּשָׁא. הוּא הִתְגַּנֵּב בְּשֶׁקֶט דֶּרֶךְ הָרְחוֹבוֹת הָאֲפֵלִים, מִסְתַּכֵּל לַצְּדָדִים כְּדֵי לְוַדֵּא שֶׁאַף אֶחָד לֹא רוֹאֶה אוֹתוֹ. הוּא לֹא רָצָה שֶׁאַנְשֵׁי הָעִיר יִרְאוּ שֶׁהָרַב שֶׁלָּהֶם הוֹלֵךְ לְבַקֵּשׁ עֵצָה מֵרַבִּי זוּשָׁא…
כְּשֶׁהִגִּיעַ לְבֵיתוֹ הַקָּטָן שֶׁל רַבִּי זוּשָׁא, רַב הָעִיר דָּפַק בְּשֶׁקֶט עַל הַדֶּלֶת.
"רַבִּי זוּשָׁא," אָמַר רַב הָעִיר בְּקוֹל שָׁקֵט, "אֲנִי לֹא מֵבִין. אֵיךְ יָכוֹל לִהְיוֹת שֶׁאֵין לְךָ כִּמְעַט כְּלוּם, וְאַתָּה תָּמִיד שָׂמֵחַ. וְאִלּוּ אֲנִי, יֵשׁ לִי הַכֹּל אֲבָל אֲנִי תָּמִיד כּוֹעֵס וְעָצוּב?? אֵיךְ אַתָּה עוֹשֶׂה אֶת זֶה?"
רַבִּי זוּשָׁא חִיֵּךְ וְהִזְמִין אֶת רַב הָעִיר לָשֶׁבֶת. הוּא מָזַג לוֹ כּוֹס תֶּה חַם וְהִתְיַשֵּׁב מוּלוֹ.
"בּוֹא אֲסַפֵּר לְךָ עַל הַחֲתֻנָּה שֶׁל מוֹיְשָׁלֶה לִפְנֵי שָׁבוּעַ," אָמַר רַבִּי זוּשָׁא. "אַתָּה זוֹכֵר?"
"כֵּן, אֲנִי זוֹכֵר," אָמַר רַב הָעִיר, מְקַמֵּט אֶת מִצְחוֹ בְּכַעַס.
"כְּשֶׁהַשָּׁלִיחַ שֶׁל מוֹיְשֶׁה הִגִּיעַ אֵלֶיךָ עִם הַהַזְמָנָה," הֵחֵל רַבִּי זוּשָׁא, "מֶה עָשִׂיתָ?"
רַב הָעִיר הִבִּיט בָּרִצְפָּה, מִתְבַּיֵּשׁ קְצָת. "בִּקַּשְׁתִּי לִרְאוֹת אֶת רְשִׁימַת הַמֻּזְמָנִים לַחֲתֻנָּה."
"נָכוֹן," הִמְשִׁיךְ רַבִּי זוּשָׁא בַּעֲדִינוּת. "וְאָז רָאִיתָ שֶׁאַתָּה רַק מִסְפַּר אַרְבָּעָה-עָשָׂר בָּרְשִׁימָה, וְכָעַסְתָּ מְאוֹד. "אֲנִי צָרִיךְ לִהְיוֹת רִאשׁוֹן!" אָמַרְתָּ. 'אֲנִי הָרַב שֶׁל הָעִיר!'"
רַב הָעִיר הִנְהֵן לְאַט.
"וְאָז," הִמְשִׁיךְ רַבִּי זוּשָׁא, "הֶחְלַטְתָּ לְהַגִּיעַ לְאַחֵר לַחֲתֻנָּה בְּכַוָּנָה, בִּשְׁבִיל לְהַרְאוֹת לְמוֹיְשֶׁה שֶׁאַתָּה לֹא מְרֻצֶּה. כְּשֶׁהִגַּעְתָּ, הַחֻפָּה כְּבָר הִסְתַּיְּמָה, וְכֻלָּם כְּבָר יָשְׁבוּ וְאָכְלוּ. לֹא הָיָה לְךָ מָקוֹם בַּשֻּׁלְחָן שֶׁל הַמְּכֻבָּדִים, כִּי הַכֹּל כְּבָר הָיָה תָּפוּס, וְהָיִיתָ צָרִיךְ לָשֶׁבֶת מֵאֲחוֹרַי מִישֶׁהוּ אַחֵר, וְאַף אֶחָד לֹא שָׂם לֵב אֵלֶיךָ. כָּעַסְתָּ עַל הֶחָתָן, עַל הַכַּלָּה, עַל הַהוֹרִים שֶׁלָּהֶם, עַל מוֹיְשָׁלֶה, וַאֲפִלּוּ עַל אִשְׁתְּךָ."
רַב הָעִיר נִרְאָה מֻפְתָּע. "אֵיךְ אַתָּה יוֹדֵעַ אֶת כָּל זֶה?"
רַבִּי זוּשָׁא הִמְשִׁיךְ בְּחִיּוּךְ. "כְּשֶׁמּוֹיְשָׁלֶה סוֹף סוֹף שָׂם לֵב אֵלֶיךָ, הוּא הִתְנַצֵּל וְהֵבִיא לָךְ אֹכֶל, אֲבָל הָאֹכֶל כְּבָר הָיָה קַר, וְזֶה גָּרַם לָךְ לִכְעֹס עוֹד יוֹתֵר. וְאָז, בִּזְמַן בִּרְכַּת הַמָּזוֹן, צִפִּיתָ שֶׁיְּכַבְּדוּ אוֹתְךָ לְהוֹבִיל אֶת הַבְּרָכוֹת, אֲבָל מוֹיְשֶׁה לֹא רָאָה אוֹתְךָ בִּגְלַל שֶׁיָּשַׁבְתָּ מֵאָחוֹרָה, וְכִבֵּד מִישֶׁהוּ אַחֵר, וְאַתָּה חָזַרְתָּ הַבַּיְתָה כּוֹעֵס עַל כָּל הָעוֹלָם."
רַב הָעִיר הִבִּיט בְּרַבִּי זוּשָׁא בְּהִשְׁתָּאוּת. "זֶה בְּדִיּוּק מָה שֶׁקָּרָה! אֵיךְ יָדַעְתָּ?"
"וְעַכְשָׁו," אָמַר רַבִּי זוּשָׁא, "תֵּן לִי לְסַפֵּר לְךָ מָה קָרָה לִי בְּאוֹתָהּ חֲתֻנָּה."
"כְּשֶׁהַשָּׁלִיחַ שֶׁל מוֹיְשָׁלֶה הִגִּיעַ אֱלֵי, הָיִיתִי הָמוּם! 'אַתָּה בָּטוּחַ שֶׁמּוֹיְשָׁלֶה רוֹצֶה לְהַזְמִין אוֹתִי?' שָׁאַלְתִּי, 'אֲנִי לֹא עָשִׁיר וְלֹא חָשׁוּב, לֹא מַגִּיעַ לִי כְּלוּם!' הַשָּׁלִיחַ הִבְטִיחַ לִי שֶׁבֶּאֱמֶת מוֹיְשָׁלֶה הִזְמִין אוֹתִי."
"חָשַׁבְתִּי לְעַצְמִי, 'אֵיזֶה אָדָם טוֹב הוּא מוֹיְשָׁלֶה! הוּא מַזְמִין אֲפִלּוּ אוֹתִי!' הָיִיתִי כָּל כָּךְ אֲסִיר תּוֹדָה שֶׁהִגַּעְתִּי לַחֲתֻנָּה שְׁעָתַיִם לִפְנֵי שֶׁהִיא הִתְחִילָה, כְּדֵי לַעֲזֹר לְסַדֵּר אֶת הַכִּסְאוֹת וּלְקַשֵּׁט אֶת הָאוּלָם."
"כְּשֶׁהַחֲתֻנָּה הִתְחִילָה, אֲבָל לֹא הָיָה מִי שֶׁיְּקַדֵּשׁ אֶת הֶחָתָן וְהַכַּלָּה, אָז מוֹיְשָׁלֶה הִזְמִין אוֹתִי, וְגַם הוֹשִׁיב אוֹתִי בְּשֻׁלְחַן הַמְּכֻבָּדִים. וְהִגִּישׁוּ לִי אֹכֶל כָּל כָּךְ טָעִים, וְאָז בְּבִרְכַּת הַמָּזוֹן שׁוּב מוֹיְשָׁלֶה הִזְמִין אוֹתִי לְבָרֵךְ בִּרְכַּת הַמָּזוֹן, , הָיִיתִי מְאֻשָּׁר! חָזַרְתִּי הַבַּיְתָה אוֹהֵב אֶת הֶחָתָן וְהַכַּלָּה, אוֹהֵב אֶת מוֹיְשָׁלֶה, אוֹהֵב אֶת אִשְׁתִּי וְהַיְּלָדִים וְאוֹהֵב אֶת כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ."
רַבִּי זוּשָׁא לָקַח אֶת יָדָיו שֶׁל רַב הָעִיר בְּיָדָיו. "אַתָּה רוֹאֶה אֶת הַהֶבְדֵּל בֵּינֵינוּ? אַתָּה בָּטוּחַ שֶׁמַּגִּיעַ לְךָ הַכֹּל, אָז אַתָּה לֹא מְקַבֵּל שׁוּם דָּבָר כְּמוֹ שֶׁאַתָּה מְצַפֶּה, וְאִלּוּ זוּשָׁא בָּטוּחַ שֶׁלֹּא מַגִּיעַ לוֹ כְּלוּם, אָז הוּא מְקַבֵּל אֶת הַכֹּל."
"רַב הָעִיר חָזַר הַבַּיְתָה בְּאוֹתוֹ לַיְלָה, חוֹשֵׁב עַל דְּבָרָיו שֶׁל רַבִּי זוּשָׁא. לְמָחֳרָת, כְּשֶׁיֶּלֶד קָטָן נָתַן לוֹ פֶּרַח, בִּמְקוֹם לוֹמַר "זֶה פֶּרַח פָּשׁוּט וְלֹא רָאוּי לְאָדָם נִכְבָּד שֶׁכָּמוֹנִי", הוּא חִיֵּךְ וְאָמַר: "אֵיזֶה פֶּרַח יָפֶה! תּוֹדָה רַבָּה!".
לְאַט לְאַט, רַב הָעִיר לָמַד אֶת הַסּוֹד שֶׁל רַבִּי זוּשָׁא. יוֹם אֶחָד, מִישֶׁהוּ אֲפִלּוּ רָאָה אוֹתוֹ רוֹקֵד בָּרְחוֹב! אֵיזֶה פֶּלֶא!